Page 197 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 197
זצק משה הנמאנ הקסיע מתנת
נמצא שלעניין החצי שקיבל תמורתו כסף שווה דינו של אליהו לדינם של אחיו
שקיבלו תמורה ואיננו יכול לבטל את העסקה ,אך ביחס לחלק שעדיין לא קיבל עליו
תמורה יהיה דינו כדינו של שלמה שמבחינה משפטית הוא יכול לבטל את העסקה,
רק יש כאן חשש של חיסרון אמנה ,ודבר זה תלוי במחלוקת הראשונים האם במקרה
שהנכס התייקר יש חיסרון אמנה לחוזר בו מהמכירה.
מסקנת הדברים עלה ז'
א .יצחק ,דוד ושמעון ,שקיבלו את מלוא התמורה אין ביכולתם לחזור
בהם מהעסקה ,כי למרות שבמקום שהמנהג לקנות בשטר כסף לבד
לא קונה ,אבל כאן הרי יש ליהודה אסמכתא על הקנין מחמת העובדה
שהדירה כבר רשומה על שמו( .בהרחבה עלה א' ,ועלה ד').
ב .שלמה שלא קיבל כל תמורה מבחינה משפטית יכול לבטל את העסקה,
ומכיוון שלא היתה כאן נתינת כסף אף "מי שפרע" אין כאן ,אבל יש
כאן חשש של "חיסרון אמנה" דבר השנוי במחלוקת הראשונים האם
יש חיסרון אמנה כשחוזר בו בעקבות שינוי במחירים( .עלה ג').
ג .אליהו שקיבל 50%מהתמורה ,אם נניח שלא היה סיכום על הסדר
הביניים עד שינתן כל התמורה ,הדין הוא שעל ידי קבלת 50%
מהסכום הוא מכר את כל חלקו ליהודה ודינו יהיה זהה ליצחק ,דוד
ושמעון כנ"ל א'( .עלה ה').
ד .אבל אם היה סיכום ביניהם שיקנה בהדרגתיות כפי ערך התמורה
שקיבל ,אכן יהודה זכה רק בחצי מהנכס [כי יש שטר לחצאים כשאנו
עוסקים בשטר ראיה] ובחצי זה יהיה דינו זהה לדינם של יצחק דוד
ושמעון כנ"ל א' .וממילא אליהו יכול מבחינה משפטית לחזור בו
מהעסקה על חציו השני של הנכס ,ובחצי זה יהיה דינו כדינו של
שלמה( .עלה ו').
