Page 195 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 195
הצק משה הנמאנ הקסיע מתנת
הדין כשלא סיכמו
והלכה זו מתבארת גם מתוך דברי הגמרא בבא אבל בגמרא לא נתפרש כיצד הדין אם לא
מציעא דף מ"ח עמוד ב' "מכר לו בית או שדה היה כל סיכום מפורש ביניהם ,אלא סוכם על הסך
באלף זוז ופרע לו מהם חמש מאות זוז קנה ומחזיר
את השאר אפילו לאחר כמה שנים" ודין זה נפסק הכולל והלקוח העביר בינתיים רק חלק מהסכום.
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ק"צ סוף סעיף
לנידון זה מתייחס הבית יוסף בטור (יורה דעה
י'). סימן קע"ד) ,ומביא בשם הרשב"א ועוד ראשונים
שאם לא היה כל סיכום אנו אומרים שהקנין חל
[אך כפי העולה מסוגיא זו מדברי השולחן ערוך מידית ויתרת התשלומים נזקפת כהלוואה ,וההיגיון
(בחושן משפט סימן ק"ז סעיפים י' -ט"ז) ישנם שעומד מאחורי הכרעה זאת הינו ,שהכסף שניתן
הרבה חילוקים ופרטי דינים בזה וניתן לעיין שם משמש כמעשה קנין כלומר "קנין כסף" שדינו
באריכות]. בפרוטה ,וממילא היתרה נזקפת כחוב.
כך שברגע שאליהו קיבל מיהודה $15,000מחצית מהתמורה ,כל עוד
לא יתברר שסוכם אחרת אז יהיה דינו שהנכס נקנה לאליהו מידית ,ויתרת
התשלומים איננה אלא חוב המוטל על יהודה לפרעו ,אבל אין זה מגרעה
מהבעלות של יהודה בכל חלקו של אליהו ,ואם כן יהיה דינו זהה לדינם של
אחיו שכבר קיבלו את מלוא התמורה שכפי שנתבאר אין באפשרותם לחזור
ולבטל את העסקה מאחר שכבר בוצעה.
"שטר לחצאין" עלה ו'
הפסק הנזכר נכתב בהנחה שלא היה סיכום בין יהודה לאליהו על מצב הנכס בזמן
הביניים שבין התשלום החלקי עד סיום התשלומים ,ובאופן כזה ההלכה היא שיהודה
קנה את כל החלק של אליהו ושאר הכסף הינו חוב כספי.
אך באופן שיהודה ואליהו היו מסכמים ביניהם שהנכס ייקנה בהדרגתיות בהתאם
לערך התשלומים ,יהיה הדין שמכיוון שיהודה שילם רק 50%מהתמורה יקנה לו רק
50%מחלקו של אליהו[ ,ואכן במקרה המדובר יש רגלים לדבר שכך היה הסיכום
ביניהם כי סוכם שעד שיהודה לא ישלם את כל הכסף הזכויות והחובות של הנכס
יתחלק בין יהודה לאליהו שווה בשווה ,וכך היה שהדירה הושכרה לאחר ויהודה ואליהו
