Page 189 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טפק‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫בתשובות משכנות יעקב‪ ,‬צוטט בפתחי תשובה‬ ‫וממצרים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד‬
‫שם‪ ,‬שמנה חבל ראשונים הסוברים שגם בקרקעות‬ ‫בדיבורו" וברמ"א הוסיף שאומרים לו כן ברבים‪.‬‬
‫אם יחזור בו אחר קנין כסף יקבל קללת מי שפרע‪.‬‬
‫כמובן שלא נעים ולא מומלץ לקבל מבית דין‬
‫צדדי הדיון‬ ‫קללה מסוג זה‪ ,‬ואין ספק שכל אדם צדיק וישר‬
‫ימנע מלהגיע למצב זה‪ ,‬ועל כן עלינו לברר האם גם‬
‫ובספר אמרי בינה (חושן משפט קונטרס‬ ‫במקרה המדובר אם יחזרו בהם האחים ויבטלו את‬
‫הקניינים סימן כ"ב) העמיק לבאר ששורש הנידון‬ ‫העסקה הם "יזכו" לקללת "מי שפרע"‪ ,‬ואף שהם‬
‫בזה הוא האם ביטול קנין הכסף בקרקע במקום‬ ‫עושים כן מחמת ההתייקרות במחיר הדירה‪ ,‬כבר‬
‫שכותבים שטר הינו מעיקר הדין‪ ,‬מאחר ואין דעתו‬ ‫מפורש ברא"ש (בבא מציעא פרק ד' סימן י"ד)‬
‫של הלקוח סומך על קנין זה עד שייכתב שטר‪ ,‬ואם‬ ‫שקללה זו ניתנת גם למי שחוזר בו מחמת שינוי‬
‫כן אין כאן כל תחילת קנין‪ ,‬ורשאי לחזור בו ולא‬
‫במחיר‪ ,‬וכן העתיק בשמו בטור (סימן ר"ד)‪.‬‬
‫יהיה בקללת מי שפרע‪.‬‬
‫"מי שפרע" בקרקע‬
‫אך אם נסבור כדברי הרשב"א בקידושין דף‬
‫כ"ו עמוד ב' (הובא לעיל בתחילת דברינו) שמעיקר‬ ‫ואכן בתוספות במסכת כתובות (דף צ"ג עמוד א'‬
‫הדין הקנין חל באמצעות קנין כסף רק שחכמים‬ ‫ד"ה עד) מפורש שהקונה קרקע בקנין כסף במקום‬
‫עיכבו את הקנין עד שייכתב השטר‪ ,‬ומכיוון שדבר‬ ‫שכותבים את השטר אף שרשאי לחזור בו אך עליו‬
‫זה הינו מתקנת חכמים לכן הם קבעו קללת מי‬ ‫לקבל מבית דין קללת מי שפרע‪ ,‬והגאון רבי עקיבא‬
‫שפרע למי שאכן יחזור בו‪ ,‬והרי זה דומה ממש‬ ‫איגר (תשובה קל"ד) מביא לדברי התוספות וכתב‬
‫לדין המשנה בפרק הזהב [שהיא מקור לקללת מי‬ ‫על זה "וחידוש בעיני שבחושן משפט סימן ק"צ‬
‫שפרע] העוסקת בקנין כסף במטלטלין שמעיקר‬ ‫סעיף ז' על הדין שבמקום שדרכן לכתוב שטר לא‬
‫הדין כסף קונה [וכשיטת רבי יוחנן] ורק חכמים‬ ‫קנה‪ ,‬לא נזכר בשום פוסק שצריך לקבל מי שפרע"‪.‬‬
‫ביטלו את הקנין כסף והצריכו שיעשו קנין משיכה‪,‬‬
‫אבל בפתחי תשובה (סימן ר"ד אות ב') תמה‬
‫ולכן תיקנו קללת מי שפרע למי שיחזור בו‪.‬‬ ‫על הגאון רבי עקיבא איגר שלא ראה לדברי הדרכי‬
‫משה (סימן ק"צ אות ח') שהביא את דברי הבית יוסף‬
‫מכירת מקום בבית הכנסת‬ ‫(בסימן ר"ד) שכתב בשם הרמב"ן והר"ן שהסתפקו‬
‫האם גם בקרקעות נאמר "מי שפרע" למי שחוזר בו‬
‫ובפתחי תשובה (חושן משפט סימן קע"ה ס"ק‬ ‫אחר "קנין כסף" או שקללה זו לא נאמרת אלא במי‬
‫כ"א) הביא בשם שו"ת רשמי שאלה מעשה ביהודי‬
‫שקנה מחברו בכסף מקום בבית הכנסת‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫שחוזר בו אחר קנין כסף במטלטלין‪.‬‬
‫היושב על ידו ערער על המכירה וטען שיש לו זכות‬
‫קדימה לקנות את המקום שלידו מדין "בר מצרא"‬ ‫ובסוף דבריו שם כתב הבית יוסף בשם הר"ן‬
‫[הלכה הקובעת כי אדם שעומד למכור קרקע יש‬ ‫שמכיוון שמהתורה קנה בקנין כסף ורק חכמים‬
‫זכות קדימה לשכן‪ ,‬והטעם בזה שכיון דיש מעלה‬ ‫עיכבו חלות הקנין עד שיכתוב השטר‪ ,‬לכן גם‬
‫לבן אדם שנכסיו זה לצד זה לכן יש ענין של "ועשית‬ ‫כאן אם יחזור בו יקבל קללת מי שפרע‪ ,‬וכן הוא‬