Page 182 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬ה גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫בפק‬

‫הצעה לעיסקה‪ ,‬אני אתן לך עשרה זהובים בתנאי‬
‫שתקבל ממני גם את כל העבירות שעברתי מעודי ועד‬
‫היום הזה‪ ,‬העני הביע את הסכמתו‪ ,‬והעשיר העניק‬
‫לו עשרה זהובים ואמר לו את כל סדר ה"על חטא"‪...‬‬
‫והעני הרכין את ראשו כאומר "הן" וקנה מהעשיר את‬

‫כל עונותיו בתוספת לעשרה זהובים‪.‬‬

‫כשיצא העני מהסעודה‪ ,‬פגעו בו המון העם ומיחו בו‬
‫כיצד עשה כזאת‪ ,‬ונהפך לבבם והחלו לשטמו ולשנאתו‬
‫וריחקוהו מהם‪ ,‬וטענתם בפיהם שמכירה זו אינה של‬
‫מה בכך‪ ,‬אלא אכן חלה המכירה‪ ,‬ואותו עני בן תורה‬
‫צפוי להיענש בשמים כאחד הרשעים בגין עוונותיו של‬
‫העשיר‪ ,‬והם התבססו על המעשה הבא שאירע עם‬

‫המהרש"א‪.‬‬

‫מסופר שבזמן המהרש"א היה יהודי שעבר עבירה‬
‫חמורה‪ ,‬ומכרה לאחר באלפי כסף‪ ,‬ולעת פקודה כאשר‬
‫החוטא מת ועלה לבית דין של מעלה תבע שהקונה‬
‫יועמד לדין במקומו‪ ,‬והקונה השיב כנגדו שלא היתה‬
‫לו כל כוונה לקנות את העבירה‪ ,‬ורק ראה שהחוטא נתון‬
‫בעצבות בגלל החטא שעבר‪ ,‬ורצה לגואלו מדכדוכו‪ ,‬לכן‬
‫העמיד פנים כאילו הוא קונה את העבירה‪ ,‬אבל בליבו‬
‫לא חשב כן‪ ,‬והם נשלחו לדין תורה אצל גדול הדור‬
‫המהרש"א‪ ,‬והמהרש"א פסק שהמוכר צודק‪ ,‬והקונה‬

‫הועמד לדין בבית דין של מעלה במקום המוכר‪.‬‬

‫מעשה זה היה העילה לכעס של בני העיר כלפי‬
‫אותו עני בן תורה שקנה בסעודת הברית את עוונותיו‬

‫של העשיר‪.‬‬