Page 180 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 180

‫משה‬  ‫'ה נףע ‪' -‬ה גשרי‬  ‫מתנת‬                                                     ‫קפ‬

‫ד') "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ‬
‫תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל"‪ ,‬והנה הסתיו חלף עבר והחורף בא‬
‫והבחור יושב והוגה בתורה כשאין לו על גופו אלא בגדים קיציים והקור עז‬
‫וחודר לעצמותיו ומפריעו מלימודו‪ ,‬בצר לו הגה הבחור רעיון לפנות לביתו של‬
‫אחד מנכבדי העיר שזה עתה עומד להשיא את בנו ולבקש מהגבירה שתעניק‬
‫לו את בגדיו הישנים של החתן‪ ,‬ואכן הגבירה נענתה בחפץ לב לבקשתו‬
‫והעבירה לידו את בגדיו הישנים של בנה החתן‪ ,‬אך בין לבין נכנס החתן לחדר‬
‫וכשראה את הבחור פתח עמו בשיחה‪ ,‬והחתן עמד משתומם מהכישרונות של‬
‫הבחור וחריצותו‪ ,‬והוא פנה אליו בהצעה מפתה לעבוד אצלו והוא יעניק לו‬
‫משכורת הגונה‪ ,‬אך הבחור ענה לו שנפשו חפצה להגות בתורה‪ ,‬וגם כאשר‬
‫החתן הבטיח לו עתיד מזהיר ענה לו הבחור שגם אם יתן לו אלף אלפי דינרים‬
‫אינו חפץ אלא לעסוק בתורה‪ ,‬החתן רגז מאוד על תשובתו של הבחור והוא‬
‫תבע מאמו שלא תעניק את הבגדים למי שנולד לאכול לחם חסד‪ ,‬והבחור יצא‬

                                                         ‫מהבית בידיים ריקניות‪.‬‬

‫לימים נערכה אסיפה גדולה בווילקוביסק בהשתתפותם של כל נכבדי‬
‫הקהל הרבנים ובעלי הממון ובין המוזמנים היה גם החתן הנזכר שעם השנים‬
‫נעשה גביר גדול‪ ,‬השעה שנקבע לתחילת האסיפה כבר חלפה עברה וכולם‬
‫יושבים וממתינים‪ ,‬ולגביר שזעם על העיכוב הובהר שכולם ממתינים לבואו‬
‫של הגאון הנודע רבי יצחק אלחנן רבה של ברעזיבא‪ ,‬ואכן לפתע הושלך הס‬
‫בקהל והכרוז מכריז על בואו של הגאון מברעזיבא‪ ,‬כל הנוכחים קמו ממקומם‬
‫ועקבו בדומיה וביראת כבוד אחר הרב‪ ,‬ורק לאחר שהרב התיישב על מקומו‬
‫החלה האסיפה כאשר הרב יושב בראש האסיפה והציבור כולו עוקב אחריו‪,‬‬
‫וכאשר קם רבי יצחק אלחנן לשאת דברים המתח היה בשיאו וכל הנוכחים‬

                                             ‫בלעו בצמא כל מילה שיצאה מפיו‪.‬‬

‫מיודעינו הגביר שנוכח לראות בעיניו את הכבוד הגדול שרוכשים לגדול‬
‫בתורה‪ ,‬הבין שטובה היא מכל סחורה‪ ,‬והוא פנה אל הגאון בבקשה לרכוש‬
‫ממנו בכסף רב חלק בתורתו‪ .‬ר' יצחק אלחנן ‪ -‬שהוא הוא הבחור השקדן הנ"ל‬
‫‪ -‬הבחין מי הוא העומד לפניו‪ ,‬פנה אליו ואמר לו אם בערב חתונתך כשביקשתי‬
‫מאמך את בגדיך מחמת שקפאתי מקור לא היית מונע מאמך להעניק לי את‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185