Page 175 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫קעה‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫אדם בחיקו וילך‪ ,‬כדי שיתן זה מתן שכרו לזה‪ ,‬אלו‬ ‫אם יתן איש כל הון ביתו וגו'‪ ,‬וזה ענין הלל ושבנא‪,‬‬
‫ידעו מה הוא השכר לא היה זה נותנו לזה ולא זה‬ ‫ודבריו נפסקו להלכה ברמ"א (ביורה דעה סימן‬
‫מקבלו מזה‪ ,‬וכן הוא מתן שכר כבוד ויקר שנותנים‬ ‫רמ"ו סעיף א') "ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא‬
‫לו לצדיק על מעשיו הטובים וכתות כתות הם‬ ‫יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה ויחלוק עמו‬
‫שהן מקבילות פני שכינה ומקלסין לפניהם שבח‬ ‫בשכר‪ ,‬אבל אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור‬
‫ואומרים לו לצדיק עלה למדרגתך ועמוד במחיצתך‬
‫אתה הוא שכבשת יצרך ונשאת משא המצוות ולא‬ ‫לו חלקו בשביל ממון שיתן לו"‪.‬‬
‫נטית להנאה מצויה‪ ,‬אלא עזבת את תאוותך וסבלת‬
‫עול יוצרך וסיגפת עצמך ביראתך‪ ,‬עתה בא וקבל‬ ‫ואם כן לכאורה גם מיודעינו עשה עיסקה טובה‪,‬‬
‫כשרכש את חלקם של אברכי הכולל בעולם הבא‪,‬‬
‫שכרך ותהנה מזיו השכינה"‪.‬‬ ‫כי אמנם החלק שכבר היה להם בזמן המכירה‪,‬‬
‫את זה אי אפשר למכור‪ ,‬אבל את זכויותיהם מכאן‬
‫רב האי גאון מבאר שלא יתכן להעביר זכויות‬
‫או עונשים מאחד לשני‪ ,‬כי השכר והעונש בעולם‬ ‫ולהבא‪ ,‬יכולים למכור‪.‬‬
‫הגמול‪ ,‬אינה כמו תשלום על המעשים אלא היא‬
‫אבל לכשנעמיק בסיבת ההבדל בין עיסקה‬
‫התוצאה של מדרגתו ועבודתו של האדם‪.‬‬ ‫שנעשית קודם הלימוד‪ ,‬שהינה קיימת‪ ,‬לעומת‬
‫עיסקה שנעשית אחר הלימוד‪ ,‬שאין לה קיום‪,‬‬
‫הנצי"ב‪ :‬השכר והעונש טבע רוחני‬ ‫נבין שלמרות שמיודעינו עשה את העיסקה קודם‬

‫הנצי"ב מואלז'ין בספרו שו"ת משיב דבר‬ ‫הלימוד‪ ,‬מכל מקום אין קיום לעיסקה זו‪.‬‬
‫חלק ג' סימן י"ד‪ ,‬מבאר את עומק הדברים ששכר‬
‫ועונש הוא טבע רוחני שחקק הבורא‪ ,‬שהתוצאה‬ ‫רב האי גאון‪ :‬אי אפשר למכור זכויות‬
‫וההשלכה של מעשים טובים הינו מעמד רוחני‬
‫רם ונישא‪ ,‬המעניק לאדם את השכר הנצחי‪ ,‬ואילו‬ ‫בספר אמרי בינה (שו"ת חלק א' סימן י"ג)‬
‫המעשים השליליים מטבעם להשפיל את מעמדו‬ ‫נתקשה שדברי רבינו ירוחם והרמ"א נסתרים‬
‫הרוחני של האדם‪ ,‬שתוצאותיו הינם העונשים של‬ ‫מתשובתו של רב האי גאון המובאת בשו"ת מהר"ם‬
‫הגיהינום‪ ,‬ולכן בוודאי אי אפשר להעבירם מאחד‬ ‫אל אשקר (סימן ק"א)‪ ,‬במעשה באדם שנהג‬
‫לשני‪ ,‬וכמו חולה הנוטל תרופה‪ ,‬הריפוי הינו תוצאה‬ ‫להתענות בימי שני וחמישי‪ ,‬ובסוף התענית היה‬
‫של התרופה‪ ,‬ואי אפשר להעביר את התוצאות‬ ‫אומר ששכר התענית יהיה במתנה לפלוני‪ ,‬ופעמים‬
‫לאדם אחר‪ ,‬כן הוא הגמול על המעשים טובים‪,‬‬ ‫שהיה מוכר התעניות‪ ,‬ונשאל רב האי גאון האם יש‬
‫מציאות רוחנית החקוקה בטבע‪ ,‬שהיא תולדה של‬
‫כלום במכירתו‪.‬‬
‫המעשים הטובים‪.‬‬
‫והשיב רב האי גאון "כך ראינו כי דברים אלו‬
‫ומצד שני אדם שעושה עבירה הוא דומה‬ ‫דברי הבל שאין לסמוך עליהן‪ ,‬ואיך יעלה על לב‬
‫לאדם שאכל מאכל מקולקל כי בהכרח הוא יינזק‬ ‫כי שכרו של זה של מעשים טובים שעשה זה לזה‪,‬‬
‫מזה‪ ,‬ואינך יכול להעביר לאחר את ההשלכות של‬ ‫והלא הכתוב אומר צדקת הצדיק עליו תהיה‪ ,‬וכן‬
‫המאכל המקולקל שאתה אכלת‪ ,‬כך העושה את‬ ‫אומר ורשעת הרשע עליו תהיה‪ ,‬כשם שאין אדם‬
‫נתפס בעוון זולתו כך אין אדם זוכה בזכות זולתו‪,‬‬
‫היחשוב כי מתן שכר של מצות דבר שיישאהו‬