Page 172 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 172

‫משה‬  ‫'ה נףע ‪' -‬ד גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫קעב‬

‫ביום טוב‪ ,‬כיון דיש שמעשנים ויש שלא מעשנים‪,‬‬      ‫לבקש מהמתירים להדליק עבורם הסיגר‪ ,‬והסיק‬
‫ובתוך דבריו כתב שכיון שהנוהג הוא שגם אלו‬        ‫השער המלך שאסור להם דיש כאן איסור "לפני‬
‫שלא מעשנים משאילים את המקטרת לחבריהם‬            ‫עיור"‪ ,‬הרי שנקט השער המלך שאסור לאוסרים‬
‫המעשנים‪ ,‬לכן לא הוי מוקצה‪ ,‬הרי שסובר כאן‬        ‫להכשיל המתירים‪ ,‬שזה בכלל נתינת מכשול‪ ,‬ולא‬
‫השער המלך שמותר לאוסרים לתן המקטרת‬
‫למתירים‪ ,‬וזה שלא כדבריו בהלכות אישות שיש‬                                          ‫ככתב סופר‪.‬‬
‫בזה איסור של לפני עיור‪ ,‬ויעוין בהגהות מעשה‬
‫חושב על השער המלך בהלכות לולב‪ ,‬שאכן משיג‬        ‫והביא השער המלך ראיה לדבריו‪ ,‬שהלכה‬
‫על השער המלך וסובר שאסור לאוסרים להשאיל‬         ‫היא בידינו שאשה שאמרה לבעלה שהיא זינתה‬
                                                ‫אינה נאמנת ומותר לו להמשיך לחיות עמה‪ ,‬ושואל‬
                           ‫המקטרת למתירים‪.‬‬      ‫השיטה מקובצת בסוף נדרים שסוף דבר היאך מותר‬
                                                ‫לאשה להמשיך לחיות עמו והרי היא מכשילה אותו‬
         ‫מסקנת האחרונים‬                         ‫באיסור של לפני עיור לא תתן מכשול‪ ,‬והוא מתרץ‬
                                                ‫שבעל כורחה היא נבעלת לו‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬מוכיח‬
‫והכתב סופר כיון בדבריו לדברי המבי"ט (חלק‬        ‫השער המלך שלמרות שלבעל יש כאן היתר‪ ,‬מכל‬
‫א' סימן כ"א) שכתב לעניין סחורה בפירות נכרי‬      ‫מקום מכיוון שלאשה יש כאן איסור‪ ,‬אסור לה‬
‫בשביעית שנחלקו בזה הדעות‪ ,‬וכתב המבי"ט דאף‬       ‫להכשיל את בעלה ועוברת על לפני עיור‪ ,‬לולא‬
‫לאוסרים מכל מקום מותר להם לקנות פירות אלו‬
‫מהסוברים שאינם קדושים בקדושת שביעית‪ ,‬כי‬             ‫תירוצו של השיטה מקובצת שזה בעל כורחה‪.‬‬
‫הרי איסור סחורה הוא על המוכר‪ ,‬ולשיטת המוכר‬
‫אין כאן כל איסור‪ ,‬ובאופן כזה אין איסור של לפני‬  ‫ובכתב סופר מביא דבריו ומתפלא שאין כל‬
                                                ‫קשר בין הנידונים‪ ,‬כי הרי האשה שזינתה ויודעת‬
            ‫עיור‪ ,‬כיון שלשיטתו אין כאן מכשול‪.‬‬   ‫שזינתה אם כן ברור לה שיש כאן איסור‪ ,‬ולכן ודאי‬
                                                ‫אסור לה להכשיל את בעלה‪ ,‬אבל במקרה שעליו‬
‫וכן העלה לדינא בשו"ת מנחת שלמה חלק א'‬           ‫אנו דנים שיש אוסרים ויש מתירים‪ ,‬אין כל הכרעה‬
‫סימן מ"ד [אלא שמדבריו בחלק ב' (סימן ק' אות ג')‬  ‫ודאית ולא בשמים היא‪ ,‬ולכן בודאי שלשיטות‬
‫נראה שמחלק אם המחמיר עושה כן מחמת מנהג‬          ‫הסוברות להיתר אין כאן כל מכשול‪ ,‬ומותר‬
‫אבותיו‪ ,‬שבמקרה כזה מותר הדבר‪ ,‬לבין אם הכריע‬
‫מדעתו שכך היא ההלכה‪ ,‬שבמקרה כזה עוברים על‬        ‫לאוסרים להניח לפניהם הדבר שלשיטתם מותר‪.‬‬

                                   ‫לפני עיור]‪.‬‬  ‫ואף השער המלך סותר דבריו‪ ,‬כי בהלכות‬
                                                ‫לולב (פרק ז' הלכה כ"ה) דן האם המקטרת מוקצה‬

‫נמצא שבדבר שיש בו מחלוקת אסור למתירים להכשיל בזה את‬
                    ‫האוסרים‪ ,‬ואילו לאוסרים מותר לתן הדבר למתירים‪.‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177