Page 170 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫קע‬

‫ולכן כשהם אומרים שהאוכל כשר ניתן להאמין‬ ‫יעבור על לפני עיור‪ ,‬ולכן ניתן להסתמך עליו אבל‬
‫להם‪ ,‬אבל לסוברים שאין איסור לפני עיור ליתן‬ ‫לסוברים שהמתיר לא יעבור על לפני עיור (כשיטת‬
‫אוכל שאיננו כשר לשיטת האורח‪ ,‬אם כן אין לנו‬ ‫המפרשים המוזכרת בריטב"א‪ ,‬ושיטת הפרי חדש)‬
‫את התשתית להאמין למארח שאכן האוכל כשר‪.‬‬
‫לשיטות אלו לא ניתן להסתמך ולהאמין למתיר‪.‬‬
‫בסיס הנאמנות ‪ -‬יושרו של העד‬
‫ובמסכת חולין דף ג' עמוד א' דנה הגמרא האם‬
‫אבל הפרי חדש שהוא מן הסוברים שאין‬ ‫כותי כשר לשחוט‪ ,‬ומבואר שם בגמרא שגם אם‬
‫למארח איסור לפני עיור‪ ,‬למרות זאת הוא סבור‬ ‫כותי כשר לשחוט אבל אינו נאמן להגיד ששחט‬
‫כדין ואי אפשר להסתמך על עדותו שאכן הבהמה‬
‫שהאורח יכול להסתמך על המארח ולהאמין לו‪.‬‬ ‫נשחטה כדין‪ ,‬והטעם מפרש רש"י (ד"ה ואפילו‬
‫כותי)‪ ,‬כי הכותים היו מפרשים את האיסור של לפני‬
‫וכנראה שיטתו של הפרי חדש הינה שנאמנות‬ ‫עיור לא תיתן מכשול כפשוטו שאסור להניח אבן‬
‫העד אינו מושתת על איסור לפני עיור‪ ,‬אלא היא‬ ‫לפני עיור‪ ,‬אבל הם לא פירשו את זה לעניין שאסור‬
‫מיוסדת על האימון והיושר שאנו זוקפים למעיד‪,‬‬ ‫להכשיל את השני באיסור‪ ,‬ומכיוון שהכותים‬
‫ולכן מארח המוחזק כאדם כשר וטוען כי האוכל‬ ‫לא סברו שיש איסור להכשיל אחד את השני‬
‫באיסורים‪ ,‬אם כן אין אפשרות להסתמך על עדותם‬
‫כשר לכל השיטות‪ ,‬אין לנו פקפוק בדבריו‪.‬‬
‫שהבהמה נשחטה כדת‪.‬‬
‫ואין להוכיח מזה שאנו לא מאמינים לכותי‬
‫שבהכרח הנאמנות מושתת על לפני עיור‪ ,‬ולכן‬ ‫בסיס הנאמנות ‪" -‬לפני עיור"‬
‫כותי שאינו חושש לאיסור לפני עיור אין לו נאמנות‪,‬‬
‫דיש לומר שהיה ידוע שהכותים מכשילים בפועל‬ ‫ומגמרא זו למדנו האחרונים (ראה קובץ‬
‫אחד את השני‪ ,‬ואם כן הם "חשודים" בשונה‬ ‫שיעורים חלק ב' על מסכת חולין אות ג') שאנו‬
‫מאדם נקי וצדיק שאין לנו לתלות ולומר שהינו‬ ‫רואים שיסוד הנאמנות של עד מושתת על העובדה‬
‫מכשיל אחרים‪ ,‬אף אם אין לו איסור להכשיל‪ ,‬ויעוין‬ ‫שהעד ימנע מלהכשיל אותך באיסור כי איננו רוצה‬
‫בתוספות בחולין דף ד' עמוד א' ד"ה מצת כותי‬ ‫לעבור על איסור לפני עיור‪ ,‬אבל לולא זאת לא היה‬
‫שכתבו שכותים חשודים על איסור לפני עיור‪ ,‬וכן‬ ‫ניתן להסתמך על אחרים‪ ,‬ולכן לא היה ניתן לסמוך‬
‫הוא בתוספות גיטין דף י' עמוד א'‪ ,‬הרי שאכן צדקנו‬ ‫על הכותים ולהאמין להם‪ ,‬כי הרי הם סבורים שאין‬
‫בהנחה שהכותים היו חשודים בפועל על איסור‬ ‫איסור להכשיל את השני‪[ ,‬אך כל זאת רק בעדות‬
‫של נאמנות באיסורים‪ ,‬אבל בעדויות הנאמרות‬
‫לפני עיור‪ ,‬ולכן לא היה ניתן להאמין להם‪.‬‬ ‫בבית דין יש איסור של "עדות שקר" וגם הכותים‬

‫גכג‬ ‫יהיו נאמנים בזה]‪.‬‬

‫ההלכה‬ ‫ומסקנת הדברים היא שניתן לסמוך על‬
‫המתירים ולהאמין להם שהאוכל כשר‪ ,‬נכונה רק‬
‫ולסיכום העניין נצטט את דברי הרמ"א ביורה‬ ‫אם ננקוט שאם המתירים יגישו לפני האוסרים‬
‫דעה סימן קי"ט סעיף ז' "מי שנוהג באיזה דבר‬ ‫אוכל שאינו כשר לשיטתם‪ ,‬הם יעברו על לפני עיור‪,‬‬
‫איסור מכח שסובר שדינא הוא הכי או מכח‬