Page 166 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 166

‫משה‬  ‫'ה נףע ‪' -‬ד גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫וסק‬

         ‫המכשול ניכר לכולם‬                      ‫שהיו סדינים פרוסים בה ‪ 4‬טפחים מתחת לסכך‪,‬‬
                                                ‫והרי סוכה זו כשרה רק לדעתו של רב נחמן‪ ,‬אך‬
‫אבל הריטב"א עצמו דוחה שיטה זו‪ ,‬וכותב‬            ‫לדעת האורחים רב חסדא ורבה בר רב הונא סוכה‬
‫שרבו הרא"ה הורה שאסור לסובר היתר להכשיל‬         ‫זו פסולה היא‪ ,‬ולמרות זאת הם התארחו בסוכה‬
‫את האוסר‪ ,‬והרי זה בכלל לפני עיור לא תיתן‬
‫מכשול‪ ,‬מכיוון שחבירו סבור שדבר זה מהוה‬                                     ‫זו ולא אמרו דבר‪.‬‬

                                 ‫מכשול לפניו‪.‬‬   ‫שאל אותם רב נחמן האם חזרתם בכם ואתם‬
                                                ‫סבורים להכשיר כזו סוכה‪ ,‬אמרו לו‪ ,‬לא‪ ,‬לא‬
‫ואם נשאל אם כן היאך רב נחמן הכניס את‬            ‫חזרנו משיטתינו‪ ,‬אבל כיון שאנו עסוקים עכשיו‬
‫אורחיו לסוכה שלדעתם אינה כשרה‪ ,‬מתרץ‬             ‫במצות הקבלת פני רבו ברגל‪ ,‬והעוסק במצווה‬
‫הריטב"א שמכיוון שהבעיתיות של הסוכה ניכרת‬        ‫פטור מן המצווה‪ ,‬ואם כן אנו פטורים ממצות‬
‫לעין כל‪ ,‬ובוודאי רב חסדא ורבה בר רב הונא‬        ‫סוכה‪ ,‬ולכן לא היתה לנו כל מניעה להתארח‬
‫יכולים היו בקלות להבחין שיש תחת הסכך סדינים‬
‫הפוסלים את הסוכה לשיטתם‪ ,‬באופן כזה רב נחמן‬                       ‫בסוכתך הפסולה לשיטתינו‪.‬‬
‫אינו נחשב לנותן מכשול לפני חבירו‪ ,‬אבל באופן‬
‫שאין ביכולתו של האורח להבחין בפקפוק שבדבר‪,‬‬              ‫הכנסת אורחים בהידור‬

               ‫אסור למארח להכשיל את חבירו‪.‬‬      ‫מעשה זה מעורר תהיה‪ ,‬כי הרי כשרב נחמן‬
                                                ‫קיבל את פניהם‪ ,‬הוא עדיין לא ידע שהם פטורים‬
‫תירוץ אחר על שאלה זו שמענו מהגאון ר' נתן‬        ‫מן הסוכה‪ ,‬ואם כן כיצד הוא הכניסם לסוכה שלפי‬
‫זוכובסקי שליט"א‪ ,‬הטוען כי מאחר והסוגיא כאן‬      ‫שיטתם היא פסולה‪ ,‬והרי יש כאן איסור של לפני‬
‫אינה עוסקת במכשול של לאו‪ ,‬כי הרי אין לא תעשה‬
‫האוסר לאכול חוץ לסוכה‪ ,‬אלא יש כאן ביטול מצות‬                             ‫עיור לא תיתן מכשול‪.‬‬
‫עשה של ישיבה בסוכה‪ ,‬הגורם לחבירו לבטל מצות‬
‫עשה אינו עובר על איסור לפני עיור לא תתן מכשול‪,‬‬  ‫ואכן הריטב"א (שם) מביא שיש שלמדו‬
‫הנאמר רק על הכשלת השני בלא תעשה‪ ,‬ולכן‬           ‫מסוגיא זו שאם שני אנשים תלמידי חכמים שהגיעו‬
‫לא היה לרב נחמן כל מניעה ל"הכשילם" בסוכה‬        ‫להוראה חלוקים בנושא מסוים‪ ,‬אין כל מניעה‬
                                                ‫שהמתיר יכשיל את חבירו ויניח לפניו את הדבר‬
                       ‫שאיננה כשרה לשיטתם‪.‬‬      ‫שעליו נחלקו‪ ,‬כי למרות שבעיני חבירו זה איסור וזה‬
                                                ‫מכשול‪ ,‬אבל הרי הנותן סובר שזה מותר וממילא‬
   ‫רב סמך על שמואל שלא יכשילו‬
                                                              ‫לשיטתו אין כאן כל נתינת מכשול‪.‬‬
‫בגמרא במסכת חולין דף קי"א עמוד ב' מובאת‬
‫מחלוקת בין רב לשמואל בדגים רותחים שהונחו‬        ‫ולפי זה ועד כשרות הנוקט היתר‪ ,‬אין כל מניעה‬
‫על גבי קערה בשרית‪ ,‬האם מותר לאכלם עם מאכל‬       ‫שיצהיר על מוצר מסוים שהינו כשר‪ ,‬למרות שישנם‬
‫חלבי [הסוגיא המפורסמת של נ"ט בר נ"ט‪ ,‬אך לא‬
‫כאן המקום להיכנס ולדון בפרטי הלכותיה] רב‬                             ‫דעות שמפקפקות בהיתרו‪.‬‬

                         ‫אסר‪ ,‬ושמואל התיר‪.‬‬      ‫וגם חמיו של ירוחם רשאי להניח לפניו מאכלים‬
                                                ‫שאינם תואמים את חומרותיו של חתנו‪ ,‬כי לפי‬

                                                                       ‫דעתו אין כאן כל מכשול‪.‬‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171