Page 164 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫דסק‬

‫התניא‪ ,‬כמו שבמוצרי קטניות מופיע כיתוב דומה‪ ,‬אבל‬
‫מכיוון שנותני הכשרות נוקטים שמותר להשתמש‬
‫בשמן כותנה בפסח‪ ,‬לכן הם לא ראו לנכון להדגיש זאת‪.‬‬

‫לאור עובדה זאת חדלה אמי להסתמך על גוף‬
‫כשרות זה‪ ,‬ולא קנתה שום מוצר הנושא כשרות זאת‪.‬‬

‫הסוגיא אותה אנו פותחים כאן לדיון היא‪ ,‬האם אכן יש כאן הונאה?!‬

‫אין ספק ששאלות רבות מסוג זה עולות על שולחנם של ועדי הכשרות השונים‪,‬‬
‫כאשר במקרים רבים רבני ועד הכשרות סבורים שהמוצר כשר‪ ,‬אך ישנם רבנים‬
‫אחרים האוסרים זאת‪ ,‬ושומה עלינו לברר האם מותר לוועד הכשרות להעניק הכשר‬
‫למוצר שאינו כשר לכל הדעות‪ ,‬כאשר יתכן ואנשים המחמירים בנידון זה עלולים‬

‫להיכשל ולרכוש את המוצר‪ ,‬בהסתמכם על חותמת הכשרות המתנוססת על גביו‪.‬‬

‫כמובן שאם ועד הכשרות מצהיר כי הוא נוקט כשיטה מסוימת‪ ,‬או שהוא משייך‬
‫את עצמו לעדה זו או אחרת‪ ,‬הרי ברור שאין כל מניעה לתן הכשר אף שאינו טוב אלא‬
‫לשיטה מסוימת‪ ,‬ואף שיתכן שאחרים יקנו המוצר ולא ידעו שיש פקפוק בכשרותו‬
‫לשיטות אחרות‪ ,‬אבל אי אפשר להטיל את האשמה על ועד הכשרות שהוא מבחינתו‬
‫מצהיר שהוא הולך בשיטה מסוימת‪ ,‬והנידון שלפנינו עוסק רק בוועד כשרות המצהיר‬

‫באופן כוללני שהמוצר כשר‪ ,‬ואינו מסייג את כשרותו לשיטה זו או אחרת‪.‬‬

‫אשר הקלת החמרתי‬

‫ולפני שננתח את הספק שהעלינו‪ ,‬נעלה נידון נוסף‪.‬‬

‫ירוחם הינו חתן צעיר הנוסע לראשונה לבית חמיו‪,‬‬
‫בביתו של חמיו נוהגים בדברים מסוימים לקולא‪ ,‬כאשר‬
‫ירוחם הממשיך מורשת אבותיו נוהג לחומרא‪ ,‬כמובן‬
‫חמיו שמכבד את חומרותיו הצהיר שכאשר ירוחם יבוא‬
‫לביתם הם לא יגישו לפניו מאכל שאיננו כשר לשיטתו‬
‫של ירוחם‪ ,‬אך במהלך הנסיעה התעורר ספק בליבו‬