Page 169 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טסק‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫עלה ב'‬

‫נאמנות המתירים‬

‫שחשוד על עבירה מסוימת שמפורש במשנה‬ ‫והנה מדברי הבית יוסף הנזכרים למדנו דבר‬
‫במסכת בכורות דף ל עמוד א'‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫נוסף‪ ,‬שמאחר ואם המתירים יתנו לאוסרים‬
‫להסתמך על נאמנותו של אדם זה בהקשר לעבירה‬ ‫דבר האסור לשיטתם יעברו המתירים על איסור‬
‫זו‪ ,‬כגון החשוד על השביעית והוא אומר לך שהפרי‬ ‫לפני עיור לא תיתן מכשול‪ ,‬כתוצאה מזה יכולים‬
‫שלפניך איננו קדוש בקדושת שביעית‪ ,‬או החשוד‬ ‫האוסרים להתארח אצל המתירים בביתם ולסמוך‬
‫על המעשרות ואומר לך פרי זה מעושר‪ ,‬אי אפשר‬ ‫עליהם שלא יכשלו אותם‪ ,‬כי הרי אם יכשילו אותם‬

‫להסתמך עליו‪.‬‬ ‫יעברו על איסור שלפני עיור לא תתן מכשול‪.‬‬

‫ואם כן גם במקרה שלנו הרי ה"שווער" של‬ ‫וכמפורש כן בדברי המהר"ם הנזכרים בבית‬
‫ירוחם חשוד על הדבר‪ ,‬כי הרי לעצמו הוא נוהג‬ ‫יוסף‪ ,‬שמטעם זה התיר לאלו שמתענים יומיים‪,‬‬
‫בו היתר ואם כן ירוחם לא יכול להסתמך עליו‬ ‫להתארח בשבת אצל אלו שלא נוהגים יום הכיפור‬
‫ולהאמין לו שאיננו נותן לו מהדבר האסור לשיטתו‬ ‫אלא יום אחד‪ ,‬ואין להם לחשוש שיכשילו אותם‬
‫ויתנו להם לאכול אוכל שבושל במיוחד עבורם‬
‫של ירוחם‪.‬‬ ‫ביום שישי‪ ,‬כי בוודאי לא יעשו כן ולא יכשלו‬

‫אבל מצד שני יש לומר שבוודאי חמיו של ירוחם‬ ‫באיסור שלפני עיור לא תתן מכשול‪.‬‬
‫שאדם ישר וצדיק הוא‪ ,‬והרי אסור לו להכשיל את‬
‫ירוחם וליתן לפניו דבר שאסור לשיטתו‪ ,‬ואם כן‬ ‫ובדבר זה נסתפק בהגהות מרדכי (יבמות סימן‬
‫בוודאי הוא לא יעשה כן‪ ,‬וירוחם יכול להיות רגוע‬ ‫צ"ו) "זה ספק לי ‪ -‬ראובן שפירש ממאכל לפי‬
‫שאם חמיו אומר שהאוכל כשר גם לשיטתו של‬ ‫שנראה לו שאסור לאכלו‪ ,‬ושמעון נוהג בו היתר‬
‫ירוחם‪ ,‬בוודאי כן הוא‪ ,‬ואין זה דומה לאדם שחשוד‬ ‫ונראה לו שראובן טועה בדבר‪ ,‬מי יש לחוש לראובן‬
‫שמא יאכילנו שמעון דתנן בפרק עד כמה (בכורות‬
‫על עבירה‪ ,‬שכאן יש מקום לפקפק על אמינותו‪.‬‬ ‫דף ל) החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו‪ ,‬או דלמא‬

‫ואכן הגהות מרדכי מסיק כן‪ ,‬שניתן לסמוך‬ ‫לא ספי איניש לחבריה מידי דלא כשירה ליה"‪.‬‬
‫על המתיר שלא יכשיל את האוסר‪ ,‬והוכיח כן‬
‫מזה שבית הלל סמכו על בית שמאי ולא נמנעו‬ ‫ההגהות מרדכי מסתפק האם ניתן לסמוך על‬
‫מלהתחתן אתם‪ ,‬למרות שישנם נשים שהם‬ ‫"המתיר" שלא יכשיל את ה"אוסר"‪ - ,‬האם ירוחם‬
‫מותרות לשיטת בית שמאי ואסורות לבית הלל‪,‬‬ ‫יכול לסמוך על חמיו שלא יכשיל אותו לאכול‬
‫כי בית הלל סמכו על בית שמאי שהם לא יכשילו‬ ‫דברים שלשיטתו של ירוחם הם אסורים‪ ,‬ואילו‬

‫אותם בדבר האסור להם‪.‬‬ ‫חמיו נוהג בהם היתר‪.‬‬

‫הבסיס לנאמנות עד באיסורין‬ ‫המתירים הם כחשודים על האיסור‬

‫אך יש כאן מקום לדיון האם מסקנה זו נכונה רק‬ ‫ומסביר ההגהות מרדכי את הסיבה שאולי‬
‫לשיטות הסוברות שאם המתיר יכשיל את האוסר‬ ‫לא ניתן לסמוך על המתיר‪ ,‬כי הרי הוא כמו אדם‬