Page 165 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫הסק‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫של ירוחם האם ניתן "לסמוך" על חמיו שאכן יעמוד‬
‫בדיבורו‪ ,‬או שנחשוש שמאחר וחמיו נוהג היתר בדברים‬
‫אלו‪ ,‬אם כן הוא לא יראה שום פגם ל"הכשיל" את חתנו‬

‫בדבר המותר לדעתו‪ ,‬והכל מותר לך‪.‬‬

‫אשר החמרתי הקלת‬

‫תוך כדי התעמקות בדברים התעורר ירוחם על‬
‫ספק נוסף‪ ,‬כי הרי ללא ספק בעתיד יבוא חמיו להתארח‬
‫בביתו‪ ,‬ומסתפק ירוחם האם יהיה מותר לו להגיש לפני‬
‫חמיו מאכל שירוחם סובר שהוא אסור‪ ,‬אך חמיו סובר‬
‫שהמאכל מותר‪ ,‬האם יהיה עליו לנהוג כפי חומרותיו‪,‬‬
‫או שאין כל מניעה ל"הכשיל" את המקילים ולהגיש‬

‫לפניהם "מאכלות אסורות"‪.‬‬

‫ובקיצור‪ ,‬אנו מעמידים כאן ‪ 3‬נידונים‪:‬‬

‫א‪ .‬האם מותר לסובר להתיר ל"הכשיל" את האוסרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם מותר לסובר לאסור ל"הכשיל" את המתירים‪.‬‬
‫ג ‪ .‬האם הסובר לאיסור יכול להסתמך על נאמנותם של המתירים‪.‬‬

‫הבה ונלבן את הסוגיא משורשיה‪.‬‬

‫עלה א'‬

‫להכשיל את האוסרים‬

‫וארע שבחג הסוכות באו רב חסדא ורבה בר רב‬ ‫בגמרא במסכת סוכה דף י' עמוד ב' נחלקו רב‬
‫הונא לביתו של ריש גלותא [ראש הגולה הממונה‬ ‫נחמן עם רב חסדא ורבה בר רב הונא אודות סוכה‬
‫מטעם המלכות על היהודים] רב נחמן שהיה‬ ‫שפרסו בה סדינים לנוי בריחוק ‪ 4‬טפחים מתחת‬
‫חתנו של ריש גלותא היה הממונה על הבית‪ ,‬והוא‬ ‫לסכך‪ ,‬רב נחמן הכשיר סוכה זו‪ ,‬ואילו רב חסדא‬
‫קיבל את פניהם של האורחים והכניסם לסוכה‬
‫ורבה בר רב הונא פסלו את הסוכה‪.‬‬