Page 159 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 159
טנק משה הנמאנ הקסיע מתנת
אם הוא "המשולח" להעברת ספר התורה ,ר' זלמן הגיב
בחיוב ,אך סירב לתן לו את ספר התורה עד שיקבל
פיצוי בסך חמשת אלפים דולר ,על הטרדה והקושי
שהיו מנת חלקו בטיסה המייגעת.
והשאלה שנעסוק בה היא ,האם ר' זלמן נהג כשורה ,והאם יש היתר הלכתי "לנקום"
בשני על הצער שעשה לו ,הן מההיבט הממוני ,והן מההיבט של איסור "לא תיקום",
ואמנם בוודאי זכאי ר' זלמן לדרוש שכר על טרחתו ,על פי שומה מקצועית ,אך עיכוב
ספר התורה עד שיקבל חמשת אלפים דולר ,סכום חריג ומופרז ,אין זה אלא כ"נקמה" על
אשר עוללו לו ,ולכן עלינו לדון האם במסגרת ההלכה יש היתר לצעד כזה.
שהיה לה מקום בביתה לא הסכימה שיאכסן שם וראיתי שהביאו ראיה מהגמרא במסכת בבא
את החביות ,ואז הוא הערים עליה ופיתה אותה מציעא דף ק"א עמוד ב' ,שאם אדם נהג עמי שלא
להתקדש לו ,ואחר שהתקדשה לו היא נאותה כשורה ,מותר להתנהג עמו שלא כשורה ,ומעתה
שיכניס לביתה את החביות ,אך מיד לאחר מכן הוא אף ר' זלמן מאחר ושולח ספר התורה נהג עמו
שלח לה גט ,והאשה שהבינה שהוא רימה אותה שלא כשורה ,אם כן רשאי ר' זלמן לנהוג עמו שלא
מכרה חלק מהחביות ובתמורה שקיבלה שכרה כשורה ,ולעכב את ספר התורה אצלו עד שיינתן לו
פועלים שיוציאו את החביות מביתה לסמטה. הפיצוי שתבע.
אמר על זה רב הונא בריה דרב יהושע "כאשר אך לדעתי אין בסיס לפסיקה זו מהסוגיא
עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו". הנזכרת ,ואדרבא כפי שיצוטט להלן ,מסוגיא זו
למדו הפוסקים את חומרת ההתייחסות לממון
והלכה זו נפסקה ברמב"ם (פרק ז' מהלכות השני ,ואם כן בוודאי שר' זלמן לא נהג כדת ,אלא
שכירות הלכה ז') "מי שהכניס פירות לבית חברו שהוא זכאי לתבוע את שכר הטרחה שמגיע לו עבור
שלא מדעתו ,או שהטעהו עד שהכניס פירותיו השליחות שנכפתה עליו ,כפי שומת בית הדין כמה
והניחם והלך לו ,יש לבעל הבית למכור לו מאותן ראוי שיקבל ,אבל לעכב את הספר תורה עבור פיצוי
הפירות ,כדי לתן שכר הפועלים שמוציאין אותן, בסכום מופרז של חמשת אלפים דולר ,אין לזה
ומשליכן לשוק ,ומדת חסידות היא שיודיע לבית דין
וישכרו ממקצת הדמים מקום משום השב אבידה הצדקה הלכתית.
לבעלים ,אף על פי שעשה שלא כהוגן" והדברים
גמולו ישוב בראשו
הובאו בשולחן ערוך חושן משפט סימן שי"ט.
בגמרא בבא מציעא דף ק"א עמוד ב' מסופר
למדנו מכאן שהעושה שלא כהוגן ניתן לנהוג על אדם שהיתה לו ספינה מלאה בחביות יין ,והוא
עמו שלא כהוגן ולהשליך פירותיו לשוק ,ורק לא מצא מקום לאכסן אותם ,ואחת מנשות המקום
שממידת חסידות להודיע על כך לבית דין.