Page 156 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 156

‫משה‬  ‫'ה נףע ‪' -‬ב גשרי‬                           ‫מתנת‬  ‫ונק‬

‫הרב נהנה מידיעותיו של תלמידו והחליט להקדיש את השיעור לנושא המדובר‪.‬‬

‫בזמן הזה‪[ ,‬קושיא זו כבר נתקשה בה רש"י ופירש‬                  ‫העבד הזקן‬
‫שמדובר בעבד כנעני‪ ,‬ויש בראשונים עוד תירוצים‬
‫על קושיא זו]‪ ,‬ותירץ הראב"ד דכאן מדובר שקנהו‬     ‫במשנה בסוף פרק הזהב בבא מציעא דף ס'‬
‫לשנה או שנתיים‪ ,‬וזה אפשרי גם בזמן הזה‪ ,‬וכן הוא‬  ‫עמוד א' כתוב שאסור לפרכס אדם‪ ,‬כלומר שאם‬
‫בחידושים המיוחסים לריטב"א‪ ,‬הרי דאף בקנית‬        ‫רוצים למכור עבד‪ ,‬אסור לייפותו כדי שיקפצו עליו‬

        ‫עבד לזמן‪ ,‬צביעת השערות מהוה תרמית‪.‬‬                         ‫לקוחות‪ ,‬כי בכלל הונאה הוא‪.‬‬

              ‫כי לו נאה‬                         ‫ובהקשר לכך מסופר בגמרא על אדם זקן שרצה‬
                                                ‫למכור את עצמו לעבד‪ ,‬והוא ידע שאף אחד לא יקנה‬
‫ומעתה היה עלינו לומר שאסור לצוריאל לצבוע‬        ‫עבד זקן‪ ,‬לכך צבע זקנו בצבע שחור‪ ,‬כך שהיה נראה‬
                             ‫את שערות ראשו‪.‬‬     ‫כאדם צעיר‪ ,‬הוא הופיע לפני רבא וביקש שיקנה‬
                                                ‫אותו לעבד‪ ,‬ורבא דחה אותו‪ ,‬הוא הלך לרב פפא בר‬
‫אך חלוק המקרה של צוריאל מדין הגמרא‪,‬‬             ‫שמואל‪ ,‬והוא קנה אותו לעבד‪ ,‬יום אחד ביקש רב‬
‫בגמרא מדובר באדם שלפי האמת הוא זקן‪ ,‬והוא‬        ‫פפא בר שמואל מהעבד שישקה אותו מים‪ ,‬הראה‬
‫מנסה לשוות לעצמו מראה צעיר על ידי צביעת‬         ‫לו העבד את שערותיו הלבנות‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬ראה כי אני‬
‫השערות‪ ,‬זה תרמית‪ ,‬אבל צוריאל באמת צעיר‬          ‫יותר זקן מאבא שלך‪ ,‬והיאך תבקש ממני שאשמש‬
‫הוא‪ ,‬אלא ששערותיו הלבינו בטרם עת‪ ,‬ומטעות‬        ‫אותך‪ ,‬קרא על עצמו רב פפא בר שמואל "צדיק‬
‫את הרואים שחושבים שהוא זקן‪ ,‬ואם כן אדרבה‬        ‫מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו" כלומר שרבא ניצל‬
‫בצביעת שערותיו הוא מחזיר לעצמו את המראה‬
‫האמיתי התואם לגילו‪ ,‬ואין כאן כלל הונאה ותרמית‪.‬‬            ‫שלא קנה את העבד‪ ,‬והוא קנהו תחתיו‪.‬‬

             ‫תוכו כברו‬                                 ‫צביעת שערות ‪ -‬הונאה‬

‫אך עדין יש לדון באופן שהסבל אכן זקן‪ ,‬וזקן‬       ‫מגמרא זו אנו לומדים שהצובע שערותיו כדי‬
‫לבן תואם את גילו‪ ,‬אבל הסבל רב כוחו כאדם‬         ‫שיראה צעיר וירצו לקנות אותו‪ ,‬יש כאן הונאה‪ ,‬כי‬
‫צעיר‪ ,‬שאולי כאן נאמר שאסור לו לצבוע שערותיו‬     ‫זקנה מהוה חסרון בעבדות‪ ,‬ואמנם בשו"ת לבוש‬
‫בשחור‪ ,‬כיון שבזה הוא מטעה את האנשים שיסברו‬      ‫מרדכי טוען שכל זה דווקא במי שמוכר עצמו‬
                                                ‫לעולם‪ ,‬דאז יש משמעות אף לתרמית זאת‪ ,‬אבל‬
                             ‫שהוא אדם צעיר‪.‬‬      ‫אם נקנה לזמן קצר‪ ,‬אין בצביעת השערות תרמית‪.‬‬

‫אבל לפי מה שהארכנו לבאר שאמת ושקר‬               ‫אך בשו"ת שרידי אש סימן כ"א הקשה‬
‫נמדדים במבחן התוצאה‪ ,‬והרי כאן במבחן התוצאה‬      ‫עליו שבראשונים שם בסוגיא מוכח שכן הדין‬
‫כוחו רב כאדם צעיר‪ ,‬ואין כל הבדל בין העבודה‬      ‫אף במכירה לזמן‪ ,‬יעוין שם ברשב"א ובשיטה‬
‫שלו לבין העבודה של הסבלים הצעירים‪ ,‬אם כן מה‬     ‫מקובצת בשם הראב"ד שהקשו היאך קנה רב‬
‫שהוא צובע את שער ראשו בשחור‪ ,‬ומשווה לעצמו‬       ‫פפא בר שמואל עבד‪ ,‬הרי אין דין עבד עברי נוהג‬
   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161