Page 152 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬ב גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫בנק‬

‫התלמיד לשמש כיון שלא ראה העדות‪ ,‬אבל מדוע‬ ‫של אבא סוראה‪ -‬והוא נכפה לזה על ידי רב פפא‪,‬‬
‫זה נקרא שקר‪ ,‬והרי במבחן התוצאה לא תצא תקלה‬ ‫ובאמת הוא ניסה שלא להביע דעה‪ ,‬אך שתיקתו‬
‫תחת ידו‪ ,‬ואדרבה בגין שתיקתו יחשוב הנתבע שיש‬ ‫נתפרשה שלא כהלכה‪ ,‬ובגין כך אבא סוראה הוסיף‬

‫כאן ב' עדים וימהר להודות על האמת‪.‬‬ ‫על הנדוניא היפך דעתו של רב יהודה בר מרימר‪.‬‬

‫ברם על דברי הרמ"א שהביא דין זה להלכה‬ ‫ברם עיקר שאלתינו היתה ביחס לרב פפא‪ ,‬כיצד‬
‫(בשולחן ערוך חושן משפט סימן כ"ח סעיף א')‬ ‫הוא השתמש ברב יהודה בר מרימר ללחוץ את אבא‬
‫כותב הסמ"ע (ס"ק י"ד) "וזה אסור משום מדבר‬ ‫סוראה‪ ,‬כאשר הוא ידע שדעתו של רב יהודה בר‬
‫שקר תרחק‪ ,‬גמרא שבועות דף ל"א עמוד א'‪ ,‬ור"ל‬ ‫מרימר זה היפך זה‪ ,‬ונמצא שהוא סיבב לכאורה‬
‫שמא מחמת פחד זה ישווה עמו הנתבע שלא כדין‬ ‫תרמית על ידי מעשיו של רב יהודה בר מרימר‪ ,‬אך‬
‫שלא היה חייב לו"‪ ,‬רואים אנו שאכן הסמ"ע לא‬ ‫הרי רב פפא עצמו סבר שכן ראוי ללחוץ את אבי‬
‫הסתפק בעצם הפעולה של התלמיד בכדי להורות‬ ‫הבת על הנדוניא‪ ,‬ואם כן לשיטתו במבחן התוצאה‬
‫שזה בכלל שקר‪ ,‬אלא הוסיף שתצא תקלה מתחת‬ ‫היה כאן צעד נכון‪ ,‬ואם כן זה בכלל אמת‪ ,‬ואינו בכלל‬
‫ידו‪ ,‬כלומר שבמבחן התוצאה יצא פסק דין לא נכון‬ ‫מדבר שקר תרחק‪ ,‬כי אמת ושקר נמדדים במבחן‬
‫מחמת מעשיו של התלמיד‪ ,‬כי בגלל הפחד יחשוש‬
‫הנתבע ויחשוב שיש כאן ב' עדים ויבוא להשתוות‬ ‫התוצאה‪.‬‬
‫שלא כדין‪ ,‬וימצא שבמבחן התוצאה הצטרפותו‬
‫של התלמיד לעדות‪ ,‬תוליד תוצאה לא נכונה‪ ,‬ולכן‬ ‫החשש מההתחזות לעד‬

‫מעשיו נכללים באזהרה של מדבר שקר תרחק‪.‬‬ ‫ואלא דאם כן שוב יש לעיין בגמרא בשבועות‬
‫המורה לנו שאסור לתלמיד לעמוד על יד העד‪,‬‬
‫ונמצא שאכן בסוגיא בשבועות הוי שקר מחמת‬ ‫ולהתחזות כעד נוסף‪ ,‬והרי שם התלמיד יודע שרבו‬
‫שיש לחוש שתצא תוצאת שקר‪ ,‬ממעשיו של‬ ‫צודק‪ ,‬וכמו שאמר לו רבו יודע אתה בי שאפילו‬
‫יתנו לי מאה מנה לא אשקר‪ ,‬ואלא שכעד לא יכל‬
‫התלמיד‪.‬‬

‫המסקנה‪:‬‬

‫מעתה נחזור למקרה שלפנינו‪ ,‬דאמנם היהודי שנעצר לשווא‪ ,‬לא עשה זאת‬
‫על ידי ששיקר בפיו אבל הרי שקר זה גם באמצעות מעשים בלבד‪ ,‬ועיקר המודד‬
‫בשקר ואמת הוא מבחן התוצאה‪ ,‬וכאן שברור שכל הפיצוי שניתן לו‪ ,‬הוא רק בגלל‬
‫שנשללה ממנו חירות בניגוד לרצונו‪ ,‬וכיון שלאמיתו של דבר‪ ,‬הוא סיבב את המעצר‬
‫בכוונה‪ ,‬אם כן קבלת הכסף מחמת מעשיו זה בכלל שקר‪ ,‬וכפסקו של מרן הגרי"ש‬

‫אלישיב זצ"ל דאין ראוי ליטול כסף זה כתרומה לישיבה‪.‬‬