Page 147 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 147

‫זמק‬  ‫משה‬  ‫הנמאנ הקסיע‬  ‫מתנת‬

‫נותן צדקה לעני בפרהסיא"! הרי לנו שאפילו מעשה שהוא טוב בעצם אולם אם אופן‬
             ‫עשייתו שלא בצורה הראויה ‪ -‬שנותן לעני בפרהסיא ‪ -‬הוא נענש על כך‪.‬‬

‫וכמבואר בשערי תשובה לרבינו יונה החסיד זיע"א (שער שלישי אות ל"ה) "נתון‬
‫תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו" ‪" -‬הוזהרנו בזה להרחיק מנפשינו צרות העין ולהיותינו‬
‫טובי עין‪ ,‬ולא די במתנת היד לבד‪ ,‬כי אם אשר נטע בנפשותינו מידת הנדיבות"‪ ,‬ומוסיף‬
‫וכותב (אות ל"ו) "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" ‪" -‬הוזהרנו להסיר מנפשינו‬
‫מידת האכזריות‪ ,‬ולנטוע בה נטעי נעמנים הם הרחמים והחסדים הנאמנים‪ ,‬ובעבור‬
‫כי מן האפשר שלא יקפוץ את ידו ויחון את העני ולא מדרך הרחמנות על כן כתוב‬
‫לא תאמץ את לבבך"‪ ,‬כלומר שיתכן שאדם יתן צדקה ואף ביד רחבה אולם זה נובע‬

                                                                     ‫ממידת האכזריות!‬

                                                     ‫גכג‬

              ‫פועל אמת שפעולתו אמת‬

‫וניתן להמליץ את הדברים‪ ,‬ולפרש בזה הלשון הנאמר בקידוש לבנה "פועל אמת‬
‫שפעולתו אמת" שלכאורה יש כאן כפל לשון‪ ,‬אלא המכוון הוא‪ ,‬שגם המעשה וגם‬
‫התוצאה‪ ,‬גם הפועל‪ ,‬וגם הפעולה‪ ,‬הכל הוא אמת‪ ,‬והיא ההוד וההדר של האמת‬

                                                                               ‫בטהרתה‪.‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152