Page 179 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 179

‫קעט‬  ‫משה‬  ‫הנמאנ הקסיע‬                            ‫מתנת‬

                                          ‫עלה ב'‬
     ‫האם נתמעט שכרו של יששכר‬

‫אבל בהפלאה בסוף ההקדמה כותב שיששכר‬               ‫ובגליון רבי עקיבא אייגר על דברי הרמ"א‬
‫לא מפסיד מחלקו‪ ,‬וכן הוא באור החיים (שמות ל‪,‬‬      ‫הנזכרים (יורה דעה סימן רמ"ו סעיף א') העתיק את‬
‫יג) "ובא להודיע כי מה שיטול מהקדש בעד מחצית‬      ‫סוף דברי רבינו ירוחם שכותב "ומסתברא שהעוסק‬
‫כספו לא שיתנכה מחלק הלומד ונמצא כל אחד אין‬       ‫אבד שכרו שכבר ביטל חלקו‪ ,‬כן כתבו המפרשים"‪,‬‬
‫בידו אלא מחצית שכר‪ ,‬לא כן הוא כי שקל הקודש‬       ‫ולכאורה נראה שדבריו נסובים על עיסקת יששכר‬
‫כפול היה‪ ,‬ונמצא כל אחד בידו שקל שלם"‪ ,‬כלומר ‪-‬‬    ‫וזבולון‪ ,‬שזבולון נוטל מחלקו של יששכר‪ ,‬ונמצא‬
‫האור החיים נוקט שגם זבולון לא מקבל רק מחצית‪,‬‬     ‫שיששכר נחסר מחלקו בעקבות העיסקה שעשה‬
‫אלא בין יששכר ובין זבולון מקבלים שכר משלם‪,‬‬       ‫עם זבולון‪[ ,‬ואין לתמוה שאם כן מדוע עשה יששכר‬
‫וכן הביא הגאון הגדול ראי"ל שטיינמן שליט"א‬        ‫עיסקה זו כאשר בעקבותיה מפסיד מחלקו לעולם‬
‫באילת השחר (דברים ל"ג י"ח) בשם מרן החזון‬         ‫הבא‪ ,‬דהרי מנגד זה הוא הרוויח שיכל להוסיף‬
‫איש זצ"ל‪ ,‬וכן אמר לי הגרח"ג צימבליסט שליט"א‬
 ‫ששמע כן ממרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל‪.‬‬                                    ‫בעסק התורה]‪.‬‬

‫ובאמת אף בדברי רבינו ירוחם (שהועתקו בגליון‬       ‫ובאמת נידון זה האם יששכר מפסיד מחלקו‬
‫רבי עקיבא אייגר) אינו מוכרח שכוונתו שהלומד‬       ‫שנוי במחלוקת‪ ,‬שבכתר ראש (סי' ס"ד) לגאון‬
‫מאבד מחלקו‪ ,‬ויתכן שדבריו נסובו על מקרה שמכר‬      ‫רבי חיים מואלז'ין כותב שיששכר הפסיד מחלקו‪,‬‬
‫חלקו אחר הלימוד‪ ,‬שאמרו על זה בוז יבוזו לו והשני‬  ‫וראה גם בקובץ מפרשים (הנדפס בשולחן ערוך‬
‫לא קיבל‪ ,‬בזה חידש רבינו ירוחם שכיון שהלומד‬       ‫מהדורת פרידמן) שכתב שם הגר"ד שפרבר זצ"ל‬
‫ביזה את חלקו אף הוא איבד את חלקו‪( ,‬וכן פירש‬      ‫"מצאתי כתוב בהקדמת ספר המפואר למהר"ש‬
                                                 ‫מולכו ז"ל בשם מהר"ם גלנטי ז"ל שאוי ואבוי‬
        ‫הגר"ד שפרבר בגליון השולחן ערוך שם)‪.‬‬      ‫לתלמידי חכמים שבזמן הזה שנהנו מעם הארץ‪,‬‬
                                                 ‫שנמצאו בסוף ימיהם נפטרים בידיים ריקניות‪ ,‬לפי‬
‫ולפי זה במקרה שלפנינו אם האברכים היו‬             ‫שמחציתם חולקים עם נשיהם ומחצית הנשאר‬
‫מסכימים לעיסקה יתכן שלא רק שהעשיר לא זכה‬         ‫לוקחים מי שמחזיקם‪ ,‬נמצא תם לריק כחם‪ ,‬כי אם‬
‫בחלקם‪ ,‬אלא אף האברכים שהסכימו לעיסקה זו‬
                                                                               ‫לשליש ולרביע"‪.‬‬
            ‫הפסידו שכרם‪ ,‬ויצאו בידיים ריקניות‪.‬‬

‫ומן הראוי להביא כאן מעשה נורא שמחזק את הדברים שנתבארו‪[ :‬המעשה הודפס‬
                                                                   ‫ב"כתבי הגרי"ש" עמוד נ"ב]‪.‬‬

                 ‫עכשיו כבר מאוחר!!!‬

   ‫בבית המדרש שבעיר וולקוביסק ישב עלם צעיר שאין לו בעולמו אלא ד'‬
   ‫אמות של הלכה וקיים בעצמו את דברי התנא במסכת אבות (פרק ו' משנה‬
   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184