Page 183 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גפק‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫ואכן העני במר נפשו‪ ,‬ומפחד מעונשי שמים‬
‫המעותדים עליו‪ ,‬ומאימת הבריות שהחזיקוהו כרשע‬
‫וריחקו אותו מעליהם‪ ,‬בצר לו פנה אל המחנה חיים‬

‫שידון האם אכן חלה המכירה‪ ,‬ובמה יתקן נפשו‪.‬‬

‫בצע כסף לא יוכלו אומות העולם להעניק את‬ ‫המחנה חיים קבע מסמרות שאין כל ערך‬
‫עונותיהם לאחרים‪.‬‬ ‫למכירה‪ ,‬והכל דברים של הבל הם‪ ,‬ומה שההמונים‬
‫מגידים בשם המהרש"א‪ ,‬מי יודע אם יש ממשות‬
‫ובפרט למה שנודע שהעבירה פועלת כתמים‬ ‫במה שהמון העם מספרים‪ ,‬והמה מפיחים הבל‬
‫בנפש אשר על כן כתוב "עונה בה"‪ ,‬עיין בהגהות‬ ‫בעולם אשר לא היה ולא נברא‪ ,‬וביסס תשובתו‬
‫מימוניות הל' תשובה בשם רמב"ן בשער הגמול‪,‬‬ ‫באריכות‪ ,‬ועם זאת טען כנגד המוכר וכנגד הקונה‬
‫אם כן בוודאי שאי אפשר למכור העונות לאחרים‪.‬‬ ‫שההתעסקות בעיסקאות מעין אלו‪ ,‬יש בזה פגם‬
‫וזלזול בעונשי שמים‪ ,‬והיה לו לעשיר לעשות תשובה‬
‫ראיות שאפשר למכור עוונות‬ ‫על חטאיו ולא לתנם כשעיר לעזאזל על ראשו של‬
‫העני‪ ,‬והעני לא היה לו בעד בצע כסף ליטול על‬
‫אך יש לשאול מכמה מקומות שנראה שניתן‬ ‫שכמו עונשי שמים‪ ,‬ויעוין שם שסידר להם סדר‬
‫להעביר העונות לאחר‪:‬‬ ‫תשובה על רוע מעלליהם‪ ,‬אך לגופו של דין הכריע‬

‫ראשית מהגמרא בקידושין דף ל"א עמוד ב'‬ ‫המחנה חיים שעל פי דין אין במכירה כלום‪.‬‬
‫שאחר מיתת האב אומר הבן כל י"ב חודש "הריני‬
‫כפרת משכבו"‪ ,‬ומשמע שביכולתו של הבן ליטול‬ ‫הוכחות שאי אפשר למכור עוונות‬
‫העוונות מאביו‪ ,‬אך יש לדחות שאמירה זו היא‬
‫ביטוי של כבוד לאביו‪ ,‬ובאמת אי אפשר ליטול‬ ‫כהוכחה לכך שהמכירה לא חלה הביא המחנה‬
‫העוונות מאחרים‪ ,‬וכמו שזכרנו מהגמרא בשבת‬ ‫חיים את הגמרא בשבת דף מ"א עמוד א' "אמר רב‬
‫אמי אין מיתה בלא חטא דכתיב הנפש החוטאת‬
‫שבן לא ישא בעון אביו‪.‬‬ ‫היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא‬
‫בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע‬
‫ועוד יש להקשות מרבקה שאמרה ליעקב לילך‬ ‫עליו תהיה" הרי שכלל ברור הוא שצדקת הצדיק‬
‫לגנוב את הברכות‪ ,‬וכשיעקב חשש מהקפדתו של‬ ‫עליו תהיה‪ ,‬ורשעת הרשע עליו תהיה‪ ,‬ואי אפשר‬
‫יצחק‪ ,‬אמרה לו רבקה "עלי קללתך בני" (בראשית‬
‫פרק כ"ז פסוק י"ג)‪ ,‬אך נראה שאכן התרגום אונקלוס‬ ‫להעבירה לזולתו‪.‬‬
‫התקשה בזה ולכן פירש שם בפסוק שאין הדברים‬
‫כפשטם שרבקה לקחה על עצמה את קללתו של‬ ‫וכן מפורש במדרש רבה (שיר השירים פרשה‬
‫יעקב‪ ,‬כי זה בלתי אפשרי‪ ,‬אלא מפרש התרגום "עלי‬ ‫ח') על הפסוק "מים רבים לא יוכלו לכבות את‬
‫אתאמר בנבואה דלא ייתון לוטי אעלך ברי" ‪ -‬רבקה‬ ‫האהבה ‪ -‬אם פותחין אומות העולם כל תסבריות‬
‫אמרה ליעקב שנתגלה לה בנבואה שלא יקבל מזה‬ ‫שלהן ונותנים כל ממונם בדמיו של ר' עקיבא‬
‫וחבריו אין מתכפר להם לעולם" הרי שגם על ידי‬
‫קללה‪.‬‬