Page 27 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 27

‫כז‬  ‫משה‬  ‫האצותה וא הנוכו‬                         ‫מתנת‬

‫ובמקרה שלנו‪ :‬א‪ .‬אין פה עדים‪ .‬ב‪ .‬רק על פי‬         ‫מרדות וגם נפסל לעדות‪ ,‬ואם יצא מזה טוב; לענין‬
‫דבריו של מוטי אי אפשר לפוסלו כי אדם לא נאמן‬      ‫מכת מרדות לדברי הבית יצחק נראה שכשיצא טוב‬
                                                 ‫אינו לוקה ולהאור שמח לוקה‪ ,‬ועתה נשאר מקום‬
           ‫להעיד על עצמו [עיין סנהדרין דף ט‪.]:‬‬
                                                   ‫לדון האם כשיצא טוב הוא כשר לעדות או שלא‪.‬‬
‫ד	‪ .‬לכאורה זה יהיה תלוי בדבר נוסף‪ .‬האם פסול‬
‫של עד חמס זה פסול הגוף כקרוב‪ .‬או שזה רק‬          ‫ב	‪ .‬בספר אמרי בינה חושן משפט הלכות עדות‬
                                                 ‫סימן ל"ו הביא על מה שכתוב בשולחן ערוך‬
                       ‫חשש שהוא משקר‪.‬‬            ‫חושן משפט סימן ל"ד ש"טבח שיצתה טרפה‬
                                                 ‫מתחת ידו פסול לעדות" את דברי הסמ"ע‬
‫אם זה פסול הגוף חייב להיות שביצע מעשה‬            ‫[ספר מאירת עינים] שם שכתב שגם אם רצה‬
‫גנבה בפועל‪ ,‬אבל אם יצאה תוצאה טובה ואין פה‬       ‫למוכרם כבר נפסל בכך‪ ,‬ולכאורה בשולחן ערוך‬
‫מעשה גנבה אין פה פסול והוא יהיה כשר לעדות גם‬     ‫כתוב רק "שיצתה" דהיינו שהכשיל בפועל ולא‬
‫מדרבנן כיון שאינו מקבל מכות מרדות‪ ,‬ואם כן הוא‬    ‫כשרק רצה להכשיל‪ .‬והביא שבמקום אחר שם‬
‫עד כשר‪ .‬אבל אם הפסול הוא משום חשש משקר‪,‬‬          ‫(בס"ק כ"ז) הביא הסמ"ע שבתשובת הרשב"א‬
‫גם פה כשיצא טוב יש חשש שישקר כיון שהוא‬           ‫כתוב אדם ששכר עדים שיעידו שקר אינם‬
                                                 ‫נפסלים עד שעה שיעידו‪ ,‬ושואל על זה רבי‬
                     ‫עשה מעשה עם כונה רעה‪.‬‬       ‫יהונתן בספרו "אורים ותומים" מדוע שיפסלו‬
                                                 ‫כל זמן שלא העידו שקר‪ ,‬וכי על המחשבה‬
‫ה‪ 	.‬החוות יאיר מסתפק כשהעד יודע בעצמו שהוא‬       ‫נפסלים‪ .‬וכתב האמרי בינה שבעדים זה אכן‬
‫פסול ובית דין לא יודע‪ ,‬האם הוא מחויב להעיד‬       ‫פשוט שלא נפסלים כל זמן שלא העידו‪ ,‬אבל‬
‫כדין כל יודע עדות לחברו שחייב להעיד‪ .‬בספר‬        ‫כשהכין הטבח את כל הרקע למכירת טרף‬
‫אורים ותומים (סימן כ"ח באורים סעיף‪-‬קטן ג')‬       ‫והעמידו למכירה בחזקת כשר‪ ,‬הרי יש פה כבר‬
‫הכריע שאם הוא פסול מחמת קורבה לא יעיד‪,‬‬           ‫מעשה של רשע וגרע מעדים שעדיין לא העידו‪.‬‬
‫שזו גזרתו של מלך שאף אם מעיד אמת שלא‬
‫יעיד כיון שהוא פסול‪ ,‬אבל בגזלן שזה רק חשש‬        ‫ובמקרה שלנו‪ :‬כיון שעשה הכל כדי לגנוב‪ ,‬א"כ‬
                                                 ‫לכאורה צריך להפסל לעדות‪ .‬אולם יש לחלק כי כאן‬
     ‫משקר אם יודע שאינו שקרן חייב להעיד‪.‬‬         ‫באמת לעולם לא היה יכול לצאת ממעשה זה גניבה‪,‬‬
                                                 ‫משא"כ במוכר בשר אסור ששם ודאי היה יכול לבוא‬
‫ובעיקר הדבר כתב כן גם בקצות החושן סימן‬           ‫לידי תקלה אם היו קונים ממנו את הבשר שהציע‬
‫מ"ו סעיף‪-‬קטן י"ז שפסול רשע של חמס הוא משום‬       ‫למכירה ולכן נפסל גם אם לבסוף לא קנו את הבשר‪.‬‬
‫החשש שמא הוא משקר‪ ,‬אבל פסולי רשע אחרים‬
‫הוא רק מגזירת הכתוב שפסולים‪ ,‬ונפקא מינה שאם‬      ‫ג‪ 	.‬בספר בית יצחק חלק יורה דעה סימן א' כותב‬
‫זה מטעם חשש משקר הפסול הוא למפרע‪ ,‬אולם‬           ‫שלדברי הנודע ביהודה חלק אבן העזר סימן‬
‫אם רק מגזירת הכתוב לא נפסל רק מאותה שעה‬          ‫נ"ז אי אפשר לפסול לעדות רק על פי דרישה‬
‫ואילך‪[ .‬אמנם הגאון ר' ראובן גרוזובסקי זצ"ל (בבא‬  ‫וחקירה‪ ,‬ואם כן אי אפשר לפסול לעדות רק על‬
‫מציעא סימן ד') כתב שכל דין נאמנות שאמרה‬
‫תורה להאמין לעד זהו רק בעד שהוא כשר‪ ,‬אולם‬                                   ‫פי עדים כשרים‪.‬‬
‫עד שנפסל כבר איבד בכך גם את נאמנותו‪ ,‬ודלא‬
‫כהקצות החושן‪ .‬ועיין באמרי בינה דיני עדות סימן‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32