Page 22 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫בכ מתנת 'א נףע משה‬

‫יש להוסיף כי לגופם של דברים במקרה של‬ ‫על המעשה שנעשה בכוונה רעה אף שלא עברה‬
‫מכירת יוסף היה אפשר לומר שזה רק מה שיוסף‬ ‫איסור בשתיה‪ ,‬אבל במקום שיצא תוספת של טוב‬
‫אמר לאחים אבל אין זה פוטר את האחים‪ ,‬ועיין מה‬ ‫במעשה זה שלא מחמת הכונה הרעה לא צריך‬
‫שפירש רש"י פה‪ ,‬אך באור החיים כתוב את אותו‬ ‫כפרה‪[ .‬וראה להלן הערה בביאור כוונתו המדוייקת‬
‫יסוד גם אצל יהודה על הפסוק (בראשית ל"ח כ"ו)‬
‫"צדקה ממני" שהמודד הוא התוצאה ולא הכוונה‪,‬‬ ‫של הבית יצחק]‪.‬‬

‫עיין שם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תשובה שניה נמצאת בספר כלי חמדה‬
‫על התורה בפרשת ויחי‪ ,‬וכן בספר פרדס יוסף‪,‬‬
‫גם העיר הרי"ב שליט"א שבנוגע למכירת יוסף‬ ‫ששונה הדבר במצוות שבין אדם למקום ממצוות‬
‫לכאורה אי אפשר לקרוא לזה שלא היה מעשה‬ ‫שבין אדם לחברו‪ ,‬שבמצוות שבין אדם למקום‬
‫עבירה (לפי דעתו של יוסף) בגלל התוצאה‪ ,‬כי‬ ‫הקדוש ברוך הוא שהוא "בוחן לב" ו"הנסתרות לה'‬
‫הרי סוף סוף כן היתה פה תוצאה מיידית לא טובה‬ ‫אלוקינו"‪ ,‬הוא המעניש על הכונה‪ ,‬ולכך צריך כפרה‪.‬‬
‫שמכרו אותו לעבד‪ ,‬ורק התוצאה הסופית היתה‬ ‫אבל במצוות שבין אדם לחברו הקובע הוא רק‬
‫לטובה‪ ,‬ולכאורה זה לא דומה לנתינה לחבירו יין‬ ‫מהי התוצאה‪ ,‬ואם יצאה תוצאה טובה לחברו‪ ,‬מה‬
‫בטעות שהמעשה עצמו לא היה כלל מעשה רע‪.‬‬ ‫איכפת לחבר שהוא התכוון לרע‪ .‬וכך היה אצל יוסף‬
‫וא"כ דברי האור החיים עדיין צריכים עיון‪[ .‬ובעצם‬ ‫שיצא לו טוב [ועיין במה שהבאנו לקמן בענף י"א]‪,‬‬
‫הדבר האם אדם עובר על איסור בכוונת איסור‪,‬‬ ‫וזוהי הבנת הכתוב "אתם חשבתם לרעה אלוקים‬
‫עיין כאן בעלה ב' ובענף י"א‪ ,‬ולהלן בסוף העלה‬ ‫חשבה לטובה"‪[ .‬ובעיקר הדבר שבמצוות שבין‬
‫יתבאר ביתר ביאור נושא מכירת יוסף‪ .‬וראה להלן‬ ‫אדם לחבירו המבחן רק בתוצאה‪ ,‬עיין להלן שריג ב'‬

‫(שריג ג' עלה א') בשם הלימודי ה' לימוד ר"ג]‪.‬‬ ‫עלה ב' מה שהבאנו בזה]‪.‬‬

‫המסקנות המתבקשות מהדברים שנתבארו עד כאן הם‪:‬‬

‫א‪ .‬אין להתייחס אליו כ"גנב"‪...‬‬
‫ב‪ .‬גם אינו נחשב "צדיק תמים"‪...‬‬
‫ג ‪ .‬גם אם נתייחס אליו כגנב לגבי פסול עדות כדלקמן‪ ,‬אבל יש להקל בעונשו‬
‫מכיון שלעונש של מכת מרדות יש גדרים אחרים‪.‬‬

‫בנוגע לשאלה אם יש חיוב להכיר לו טובה ולתת לו פרס‪ ,‬עיין להלן עלה ג'‪.‬‬

‫חיובי‪ ,‬כי אם זה תלוי במצוה א"כ יוצא שאם האשה‬ ‫הערות‪:‬‬
‫עשתה ביין קידוש אינה צריכה כפרה‪ ,‬ובגמ' לא‬
‫חילקו בזה‪ .‬גם יש לעיין במעשה של ר"ח בר אשי‬ ‫א‪ .‬הערה בדברי הבית יצחק‬
‫כי לכאורה קיים בזה מצות עונה‪ .‬אולם בבית יצחק‬
‫כתוב אכן שזה תלוי במצוה (ורק לגבי הרעה לחבירו‬ ‫לכאורה כוונת הבית יצחק לא דוקא משום‬
‫שעושה מצוה אלא עיקר הכוונה משום שעושה דבר‬