Page 19 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫יט‬ ‫משה‬ ‫האצותה וא הנוכו‬ ‫מתנת‬

‫איך אפשר לקרוא לו "גנב"‪ ,‬מהו גנב? זה‬ ‫שאלתנו היא‪ ,‬האם כשיש לו כונה לגנוב‪ ,‬זו כונה‬
‫המחסיר ממון מחבירו‪ ,‬האם פה הוא החסיר ממון‬ ‫הפוכה מהצלת נפשות?‬
‫מחבירו‪ ,‬ומאידך היאך יתכן לומר על אחד שהתכוין‬
‫לגנוב שיהפך פתאום ל ‪"-‬צדיק" ‪ -‬בגלל שבטעות‬ ‫האומנם‪ ,‬במחשבה שניה יש להתבונן‪ ,‬האם‬
‫מוטי לא מרוצה מכך שהוא גם גנב וגם מציל נפשות‪,‬‬
‫יצא טוב‪ ,‬הרי מה שהיה זה שהוא לקח תיק‪.‬‬ ‫הרי הוא מצהיר שהוא שמח שהציל‪ ,‬לכאורה‬
‫מבחינתו גם שיהיה גנב וגם שיהיה ה"צדיק"‬
‫ד‪ .‬מה תאמר‪ ,‬שהוא לא גנב ולא צדיק!‬ ‫שקוראים לו לפניו‪ ,‬זאת ועוד‪ ,‬אחרים נותנים לו שי‬

‫כלומר כשנסתכל על מבחן התוצאה כקובע‪,‬‬ ‫ותעודת הוקרה‪ .‬ממש אידיאלי‪1...‬‬
‫לכאורה הוא לא גנב כי התיק שייך למחבל‪ ,‬ולא‬
‫ג‪ .‬מה תאמר‪ ,‬שהוא גם גנב וגם וצדיק!‬
‫צדיק כי הוא לא התכוין להציל‪.‬‬

‫בואו ונלמד כמה ראיות ממקורותינו הקדושים להגיע לפשרו של דבר‬

‫הנידון בגמרא שם קודם לכן הוא במקרה שכהן‬ ‫א'‬
‫הקריב בשבת שתי חטאות ציבור‪ ,‬והרי בשבת‬
‫הותר להקריב רק חטאת אחת‪ ,‬ולכן יש מאן דאמר‬ ‫בגמרא במסכת מנחות דף ס"ד עמוד א' [בסוף‬
‫שחייב‪ ,‬ומביאה הגמרא‪" :‬אמר ליה רבינא לרב‬ ‫העמוד] מובא מחלוקת בין רבה לרבא‪ ,‬במקרה של‬
‫אשי נמצאת הראשונה כחושה בבני מעיים [ואינה‬ ‫אדם שפרש רשת בשבת לדוג דגים [שעובר על איסור‬
‫ראויה להקרבה] מהו‪ ,‬בתר מחשבתו אזלינן וגברא‬ ‫צידה בשבת לדעת כל הראשונים בשעה שמרים את‬
‫לאיסורא קא מכוין [וחייב אע"פ שלבסוף הוברר‬ ‫הרשת עם הדגים]‪ ,‬והעלה את הרשת עם הדגים‬
‫שהיו צריכים להקריב את השניה]‪ ,‬או דילמא בתר‬ ‫בשבת! רק שאירע פה דבר לא צפוי‪ ,‬שביחד עם‬
‫מעשיו אזלינן [ופטור היות וסוף סוף הוצרכו להקריב‬ ‫הדגים הוא העלה גם תינוק שנפל לים‪ ,‬ומפני שהרים‬
‫את השניה]"‪ ,‬ואמר רב אשי שתלוי במחלוקת רבה‬ ‫את הרשת ניצלו חיי התינוק [וכידוע פיקוח נפש דוחה‬
‫ורבא בדין הנ"ל של הפורש מצודה בשבת לדגים‬ ‫שבת והוא עושה מצוה כשמציל את חיי התינוק]‪,‬‬
‫והעלה תינוק‪ ,‬שרבה אמר פטור ורבא אמר חייב‪,‬‬ ‫והשאלה על מה אנו מסתכלים‪ ,‬האם על התינוק‬
‫רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל‬ ‫שניצל כי זו היא התוצאה‪ ,‬נמצא אם כן שלא חילל‬
‫שבת‪ ,‬או שאנו מסתכלים על הכונה‪ ,‬ואם הולכים על‬
‫בתר מחשבתו‪.‬‬
‫פי הכונה הרי הוא התכוין לחלל שבת‪.‬‬

‫‪ .1‬א"ה‪ :‬הנידון כאן אם כוונתו היתה לשם מצוה‪ ,‬אבל יש לדון אם הוא בכלל כיוון להצלה‪ ,‬כי במקרה שלא כיוון כלל‬
‫להצלה נקרא רק שנתגלגלה על ידו הצלה אבל הוא לא עשה שום פעולת הצלה! כי במעשה ההצלה הוא בגדר "מתעסק"‬
‫דהיינו שעושה פעולה אחת וללא רצונו נעשתה פעולה נוספת‪ ,‬וגם אם מצוות אינם צריכות כוונה כבר כתב הביאור הלכה‬
‫בסימן ס' ד"ה יש אומרים שבאופן כזה אינו נחשב למצוה כלל‪ ,‬והיינו משום שכאשר הוא נחשב כ"מתעסק" אין ההצלה‬

‫מתייחסת אליו כל עיקר‪.‬‬