Page 23 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫כג‬ ‫משה‬ ‫האצותה וא הנוכו‬ ‫מתנת‬

‫ששאלתי להגר"ח קנייבסקי שליט"א איזה חטא‬ ‫תלוי אם נעשה טובה לבסוף)‪[ ,‬ודבר תמוה ראיתי‬
‫ולכן היה בזה שחייבין עליו מיתה? ואמר לי שכל זה‬ ‫שם שכותב אודות מקרה ממש כמו ר"ח בר אשי‬
‫היה לפי שהגבעונים ראו בכך חטא‪ ,‬ולכן היה בזה‬ ‫(וכדלהלן שריג ג' עלה ג' בשם הלבוש) שמקיים בזה‬
‫חילול ה' ולכן היו צריכין למות רק מפני קדוש ה'‪,‬‬ ‫מצות עונה ולכן חשיב שעשה מצוה‪ ,‬אך א"כ למה‬
‫אבל לא מצד שהיו חייבין באמת מיתה‪ .‬כמו כן פה‪,‬‬ ‫אצל ר"ח בר אשי לא אמרינן כן‪ ,‬ולכאורה זו סתירה‬
‫היות ויהיה בזה קידוש ה' לאדריינוס רב הטבחים‬ ‫ליסוד שלו‪ .‬אך אולי יש לחלק שרחב"א כבר היה‬
‫שאמר שזה סותר למה שכתוב בתורה וגונב איש‬ ‫פרוש (מהסכמה) מאשתו וא"כ אולי לא שייך מצות‬
‫ומכרו מות יומת‪ ,‬לכן נתחייבו מיתה‪ ,‬וזה נראה שכל‬ ‫עונה‪ ,‬וצ"ע]‪ .‬ושו"ר בבית יצחק בתשובה אחרת (יו"ד‬
‫הענין היה רק מטעם קידוש ה' כמבואר בענף י"ב‪.‬‬ ‫סי' קס"ז אות י"ב) שמפרש קצת לכיוון השני‪ ,‬שאם‬
‫ולכן כשהרשע טען שחייבים מיתה‪ ,‬היה חילול ה'‬ ‫הכוונה היתה לחטא אז צריך כפרה‪ ,‬וכל שאין כוונתו‬
‫ורק משום כך נתחייבו מיתה אבל לא מחמת שעשו‬ ‫לחטא [ומשמע אף שלא לשם דבר טוב או מצוה]‬

‫משהו שלא כדין חלילה‪.‬‬ ‫אין צריך כפרה‪ ,‬וצ"ע‪( .‬הערת הרי"ב שליט"א)‪.‬‬

‫ומה שיוסף אומר להם אתם חשבתם לרעה‪ ,‬זה‬ ‫ב‪ .‬מכירת יוסף זכות או עוון?‬
‫רק לדעתו של יוסף אבל באמת מחשבתם היתה‬
‫העיר לי ת"ח אחד שליט"א‪ :‬לכאורה אין די‬
‫לטובה‪.‬‬ ‫בטענת יוסף כדי שהם לא יקבלו עונש על מעשיהם‪,‬‬
‫ואדרבא מבואר בחז"ל שעונש עשרה הרוגי מלכות‬
‫ומפורש גם במדרש רבה נשא י"ג אות י"ח וז"ל‬ ‫היה בגלל מכירת יוסף‪ ,‬כמבואר במדרש על הפסוק‬
‫מלאה קטורת אף על פי שאירע לשבטים שבא‬ ‫בהושע "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים"‪,‬‬
‫לידיהם מכירת יוסף את סבור שלא היה בא לידם‬ ‫אלא שיוסף אמר לאחים שכעת הם לא יצטערו כי‬
‫אותו המעשה אלא אם כן היו רשעים במעשים‬ ‫בסך הכל יצא מזה דבר טוב‪ ,‬אולם מעשיהם בפני‬
‫אחרים? אלא צדיקים גמורים היו ולא באו לידם‬ ‫עצמו נחשב כגונב איש ומכרו‪ ,‬שעונשו מיתה ואם‬
‫חטא מעולם אלא הוא‪ ,‬הדא הוא דכתיב (בראשית‬ ‫לא קיבלו זאת בגלגול זה קיבלוהו בגלגול השני בימי‬
‫מ"ב) ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו וגו'‬ ‫התנאים‪ .‬וכן כתב רבינו בחיי סוף פ' מקץ בפסוק‬
‫שהם מפשפשים בעצמם למה אירע להם תפיסת‬
‫מצרים ולא מצאו אלא זה בלבד‪ ,‬ומתוך גנותם סיפר‬ ‫"ואתם עלו לשלו' לאביכם" וע"ש‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫הכתוב שבחם שלא היה בידם עוון אלא זה בלבד‪.‬‬
‫ולפי שמכירת יוסף זכות היה לו שהיא גרמה לו‬ ‫תשובה להערה‪ :‬נראה דזוהי רק טענתו של רב‬
‫למלוך וזכות היתה לאחיו ולכל בית אביו שכלכלם‬ ‫הטבחים אדריינוס הרשע‪ ,‬אבל לא חלילה שהם‬
‫בשני הרעב‪ ,‬לכך נמכר על ידם שמגלגלין זכות על‬ ‫עשו מעשה איסור שהרי שיתפו את הקב"ה כעשירי‬
‫בחרם‪ ,‬ואם כן כוונתם ודאי היתה רצויה‪ ,‬כלומר הם‬
‫ידי זכאי‪.‬‬ ‫התכוונו להענישו אמנם אבל היה זה כפי הנראה‬

‫ואולי היה זה כנגד שלא שמו לב שהתחנן על‬ ‫להם הראוי לנהוג על פי דין‪.‬‬
‫נפשו‪ ,‬ודו"ק‪[ .‬עיין בפירוש הרמב"ן עה"ת בראשית‬
‫מ"ב כ"א שכותב "חשבו להם [האחים לעצמם‪,‬‬ ‫וכבר הבאתי בספר אמונת מנחם בנוגע‬
‫כשעשו חשבון הנפש בשעה שיוסף העליל עליהם‬ ‫לגבעונים שדרשו את מיתת והוקעת בני שאול‪,‬‬