Page 21 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 21

‫כא‬  ‫משה‬  ‫האצותה וא הנוכו‬                       ‫מתנת‬

‫מות והשקהו כוס יין שאין צריך כפרה וזכאי גם‬     ‫ושתתה יין‪ ,‬שצריכה כפרה וסליחה על מחשבתה‬
‫בדיני שמים"‪ .‬הרי לנו כשהתוצאה טובה לא צריך‬     ‫הרעה‪ ,‬ורואים מזה שכונה רעה צריכה כפרה‪ ,‬אף‬
‫אפילו כפרה‪ .‬ואם כן איך תובן הגמרא במסכת נזיר‬
‫וקידושין שהבאנו באות ב' שעל כונה רעה צריכים‬               ‫אם בפועל לא נעשה כל מעשה איסור‪.‬‬

                                       ‫כפרה‪.‬‬   ‫אם כן צריך הסבר מהי ההגדרה; מתי קובעת‬
                                               ‫הכונה? שהרי אנו רואים שהצריכה התורה כפרה על‬
          ‫ומצינו בזה שני הסברים‪:‬‬               ‫הכוונה הרעה כמבואר בגמרא בנזיר ובקידושין‪ .‬ומתי‬
                                               ‫קובעת התוצאה‪ ,‬שהרי בגמרא במנחות אינו מביא‬
‫א‪ .‬מצינו בספר בית יצחק (לרבי יצחק שמלקיש)‬
‫חלק יורה דעה סימן ח' אותיות ז' ח' שדן שם על‬                                            ‫קרבן?‬
‫שוחט שהתייחד עם אשת איש על מנת לעשות‬
‫עבירה של גלוי עריות‪ ,‬אלא שלא ידע שארבו לו‬      ‫לפני שנגיע להסברים יש להביא מקור נוסף‬
‫בסתר שני אנשים ומנעו אותו מהעבירה‪ ,‬ונמצא שגם‬                                         ‫לנושא‪.‬‬
‫לא עבר על איסור יחוד היות והיו עמו עוד אנשים‪,‬‬
‫ורק במחשבתו עבר על איסור יחוד‪ ,‬ודן האם נפסל‬                ‫ג'‬

                    ‫לשחיטה בעקבות מעשה זה‪.‬‬     ‫היה מקרה בו היו אחים שהכריעו את דינו של‬
                                               ‫אחיהם למוות מפני כמה טעמים‪ ,‬ואחד האחים‬
‫ומביא את הגמרא במסכת מנחות שהובאה‬              ‫הצילו באמרו הבה נמכרהו לעבד‪ ,‬וכשנהיה לעבד‬
‫לעיל לגבי תינוק ודגים‪ ,‬וכותב שאין ראיה משם‬     ‫לשר הטבחים שמינהו להיות אחראי על ביתו‪,‬‬
‫כיון ששם יצאה לבסוף תוצאה טובה‪ ,‬וכן אצל יוסף‬   ‫אשת אדוניו התגרתה בו והוא עמד בניסיון‪ ,‬ובסוף‬
‫והאחים יצאה תוצאה טובה [וזהו הפירוש בדברי‬      ‫העלילה עליו ונזרק לבור הכלא‪ .‬המלך חלם חלום‬
‫האור החיים שכתב "והשקהו כוס יין" שמכיון‬        ‫שאף אחד לא עמד על פתרונו‪ ,‬ואז נזכר שר‬
‫שעשה לו טובה בכך שהשקהו יין לכן אינו צריך‬      ‫המשקים שבזמנו חלם חלום ופתרו לו‪ ,‬וסיפר שיש‬
‫כפרה‪ ,‬ויש להוסיף שמבואר בשם מהרח"ו (מובא‬       ‫נער עברי עבד לשר הטבחים‪ ,‬היודע לפתור חלומות‬
‫בבאר היטב שולחן ערוך אורח חיים סימן פ"ט)‬       ‫כמו שפתר לו‪ ,‬ולאחרי למעלה משנים עשר שנות‬
‫שגם הקם בחצות הלילה ישתה רק קאוי שאין‬          ‫סבל בבור הכלא‪ ,‬הורץ הנער להסתפר וללבוש בגדי‬
‫מוסיף דם ולא יין המוסיף דם‪ ,‬ואם כן יש ביין‬     ‫מלכות‪ ,‬בכדי לבא לפני המלך‪ ,‬ופתר לו פתרון‪ ,‬מה‬
‫גם תוספת טובה ממשית]‪ ,‬ולכן זו סיבה להקלה‬       ‫שהוביל את המלך להכתירו כסגנו וכמנהל בפועל‬
‫בעונשו‪ .‬אמנם אם לא יצא רע אבל גם טובה לא‬       ‫של הממלכה‪ ,‬וכל זאת ב"זכות" ובעקבות כל‬
‫יצאה אין סיבה להקלה בעונשו‪[ .‬ואמנם הוא לא‬      ‫הסיטואציה של מעשה האחים‪ .‬האחים שחששו‬
‫עבר מעשה איסור החייב במלקות דאורייתא אבל‬       ‫[לאחר מות אביהם] שהאח יתנכל להם על שנות‬
‫איסור המתחייב מלקות מדרבנן הוא הרי כן עבר‪,‬‬     ‫הסבל באו וסיפרו לו סיפור‪ ,‬שהאבא ביקש שלא‬
‫ואם כן יקבל מלקות מרדות מדרבנן]‪ .‬ולכן באשה‬     ‫יפגע בהם‪ ,‬אומר להם האח יוסף "אתם חשבתם‬
‫שנדרה בנזיר ולא ידעה שבעלה הפר לה‪ ,‬היא לא‬      ‫לרעה אלוקים חשבה לטובה" ומפרש האור החיים‬
‫עשתה מצוה כששתתה יין‪ ,‬ולכן צריכה כפרה‬          ‫בספרו על חומש בראשית בקטע האחרון (פרק נ'‬
                                               ‫כ')‪" :‬והרי זה דומה לרוצה להשקות את חברו כוס‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26