Page 21 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 21
כא משה האצותה וא הנוכו מתנת
מות והשקהו כוס יין שאין צריך כפרה וזכאי גם ושתתה יין ,שצריכה כפרה וסליחה על מחשבתה
בדיני שמים" .הרי לנו כשהתוצאה טובה לא צריך הרעה ,ורואים מזה שכונה רעה צריכה כפרה ,אף
אפילו כפרה .ואם כן איך תובן הגמרא במסכת נזיר
וקידושין שהבאנו באות ב' שעל כונה רעה צריכים אם בפועל לא נעשה כל מעשה איסור.
כפרה. אם כן צריך הסבר מהי ההגדרה; מתי קובעת
הכונה? שהרי אנו רואים שהצריכה התורה כפרה על
ומצינו בזה שני הסברים: הכוונה הרעה כמבואר בגמרא בנזיר ובקידושין .ומתי
קובעת התוצאה ,שהרי בגמרא במנחות אינו מביא
א .מצינו בספר בית יצחק (לרבי יצחק שמלקיש)
חלק יורה דעה סימן ח' אותיות ז' ח' שדן שם על קרבן?
שוחט שהתייחד עם אשת איש על מנת לעשות
עבירה של גלוי עריות ,אלא שלא ידע שארבו לו לפני שנגיע להסברים יש להביא מקור נוסף
בסתר שני אנשים ומנעו אותו מהעבירה ,ונמצא שגם לנושא.
לא עבר על איסור יחוד היות והיו עמו עוד אנשים,
ורק במחשבתו עבר על איסור יחוד ,ודן האם נפסל ג'
לשחיטה בעקבות מעשה זה. היה מקרה בו היו אחים שהכריעו את דינו של
אחיהם למוות מפני כמה טעמים ,ואחד האחים
ומביא את הגמרא במסכת מנחות שהובאה הצילו באמרו הבה נמכרהו לעבד ,וכשנהיה לעבד
לעיל לגבי תינוק ודגים ,וכותב שאין ראיה משם לשר הטבחים שמינהו להיות אחראי על ביתו,
כיון ששם יצאה לבסוף תוצאה טובה ,וכן אצל יוסף אשת אדוניו התגרתה בו והוא עמד בניסיון ,ובסוף
והאחים יצאה תוצאה טובה [וזהו הפירוש בדברי העלילה עליו ונזרק לבור הכלא .המלך חלם חלום
האור החיים שכתב "והשקהו כוס יין" שמכיון שאף אחד לא עמד על פתרונו ,ואז נזכר שר
שעשה לו טובה בכך שהשקהו יין לכן אינו צריך המשקים שבזמנו חלם חלום ופתרו לו ,וסיפר שיש
כפרה ,ויש להוסיף שמבואר בשם מהרח"ו (מובא נער עברי עבד לשר הטבחים ,היודע לפתור חלומות
בבאר היטב שולחן ערוך אורח חיים סימן פ"ט) כמו שפתר לו ,ולאחרי למעלה משנים עשר שנות
שגם הקם בחצות הלילה ישתה רק קאוי שאין סבל בבור הכלא ,הורץ הנער להסתפר וללבוש בגדי
מוסיף דם ולא יין המוסיף דם ,ואם כן יש ביין מלכות ,בכדי לבא לפני המלך ,ופתר לו פתרון ,מה
גם תוספת טובה ממשית] ,ולכן זו סיבה להקלה שהוביל את המלך להכתירו כסגנו וכמנהל בפועל
בעונשו .אמנם אם לא יצא רע אבל גם טובה לא של הממלכה ,וכל זאת ב"זכות" ובעקבות כל
יצאה אין סיבה להקלה בעונשו[ .ואמנם הוא לא הסיטואציה של מעשה האחים .האחים שחששו
עבר מעשה איסור החייב במלקות דאורייתא אבל [לאחר מות אביהם] שהאח יתנכל להם על שנות
איסור המתחייב מלקות מדרבנן הוא הרי כן עבר, הסבל באו וסיפרו לו סיפור ,שהאבא ביקש שלא
ואם כן יקבל מלקות מרדות מדרבנן] .ולכן באשה יפגע בהם ,אומר להם האח יוסף "אתם חשבתם
שנדרה בנזיר ולא ידעה שבעלה הפר לה ,היא לא לרעה אלוקים חשבה לטובה" ומפרש האור החיים
עשתה מצוה כששתתה יין ,ולכן צריכה כפרה בספרו על חומש בראשית בקטע האחרון (פרק נ'
כ')" :והרי זה דומה לרוצה להשקות את חברו כוס