Page 18 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫יח מתנת 'א נףע משה‬

‫אילן‪ :‬בסופו של דבר איך אנו מתייחסים אליו?‬ ‫נפי‪ :‬מי הם הבעלים? ‬
‫כאדם כשר גם ישר וגם צדיק‪ ,‬או כגנב‪ ,‬גנב זול?‬
‫אפי‪... :‬המחבל!‬
‫יצחק‪ :‬אם כן שאין לנו פתרון ברור עלינו לברר‬
‫את פתרון הנושא מתוך התורה הקדושה ואיך‬ ‫נפי‪ :‬כשמחבל רץ אחריך עם סכין ואתה לוקח‬
‫שפירשוה בגמרא חז"ל [‪-‬חכמינו זיכרונם לברכה]‬ ‫לו את הסכין היתכן שאתה תקרא גנב?‬
‫ואיך שפירשוה רבותינו הראשונים [הרמב"ם ‪ -‬רבנו‬
‫משה בן מימון‪ ,‬רש"י‪ ,‬ובעלי התוספות ‪ -‬רבנו יצחק‬ ‫אפי‪ :‬במקרה זה אני לא גנב כי אני מציל את‬
‫רבנו תם וכו'] ואיך שפסקו הפוסקים האחרונים‬ ‫נפשי!‬
‫[רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך‪ ,‬ורבי ישראל‬
‫מאיר הכהן בספרו משנה ברורה‪ ,‬ועוד מגדולי‬ ‫נפתלי‪ :‬ופה זה לא הצלת נפש?!‬

‫האחרונים]‪.‬‬ ‫אפי‪ :‬כן אבל הוא לא התכוין לזה‪.‬‬

‫דבר ראשון הבה נגמור לנתח את הנושא‪.‬‬ ‫יואל‪ :‬אבל בסוף הוא כן קרא למשטרה‪.‬‬

‫א‪ .‬מה‪ ,‬תאמר שהוא גנב?!‬ ‫מנחם‪ :‬אז תגידו שהויכוח ביניכם האם מסתכלים‬
‫על הכונה או על התוצאה‪.‬‬
‫מדוע לא?! הרי הוא בא לגנוב את התיק‪ ,‬וברגע‬
‫הלקיחה הוא היה גנב‪ ,‬גנב הוא גנב גם אם כוונתו‬ ‫שרגא‪ :‬מה מעניין אותי מהי התוצאה? האדם‬
‫נבחן על פי כונתו וכונתו היתה לגנוב אם כן הוא גנב‪.‬‬
‫"לשם שמים"‪...‬‬ ‫וזהו‪ .‬ומה שהוא קרא למשטרה זה ענין בפני עצמו‬

‫ב‪ .‬מה‪ ,‬תאמר שהוא צדיק?!‬ ‫לזכותו‪.‬‬

‫האם בכך שניצלו חיי רבים הוא הפך לצדיק?!‬ ‫אשר לנפתלי‪ :‬האם אתה סומך על מוטי? האם‬
‫הרי בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ס' סעיף ד')‬ ‫תלוה לו אפילו מאה שקל? האם יש לך סיכוי לראות‬
‫פסק מצות צריכות כונה‪ .‬ועיין בספר מחנה חיים‬
‫(ח"א סימן כ"ג) האומר שכמו שמבואר בסוגיא‬ ‫את זה בחזרה?!‬
‫שבפרק אלו מציאות בענין יאוש שלא מדעת‬
‫שבמקרה שאם היה יודע מהתוצאה היה מרוצה‬ ‫נפתלי לאשר‪ :‬אתה צודק! אני לא אלוה לו‪ ,‬כי‬
‫הרי זה יוצא כבר מגדר אי‪-‬כונה‪ ,‬לכן גם לגבי כוונת‬ ‫אני כבר לא סומך עליו‪ ,‬אבל במקרה זה הוא בפירוש‬
‫מצוה הוא יוצא ידי חובה‪ ,‬מכיון שהוא מרוצה מכך‬
‫שנעשתה מצוה‪ .‬אבל יש לחלק כי כל זה נאמר רק‬ ‫לא גנב‪.‬‬
‫אם לא היתה לו כונה הפוכה במעשה המצוה‪ ,‬והיינו‬
‫שבאמת הוא לא רוצה את המצוה‪ ,‬אלא כל רצונו‬ ‫גיל‪ :‬מה זה נוגע אם אני לא אלוה לו‪ .‬להיפסל‬
‫להגיע רק לאיזה ריוח צדדי (כגון שיחשבו שהוא‬ ‫לעדות זה לא סתם כך‪ .‬כתוב ברמב"ם בהלכות עדות‬
‫צדיק וזאת בכדי שעל ידי זה יוכל לרמות)‪ ,‬במקרה‬ ‫שצריך שיהיו שני עדים כשרים שראו את המעשה‪,‬‬
‫שעל פיהם פוסלים אדם לעדות‪ .‬פה אין שני עדים‬
‫כזה אינו יוצא ידי המצוה כי יש לו כוונה הפוכה‪.‬‬ ‫שיכולים לפסול אותו‪ ,‬ועליו אי אפשר לסמוך בכדי‬
‫לקלקל את חזקת כשרותו‪ ,‬משום שאנו יודעים "אין‬
‫אדם משים עצמו רשע"‪ .‬ואדם לא נאמן על עצמו‬

‫לא לטוב ולא לרע‪.‬‬