Page 31 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫לא‬ ‫משה‬ ‫האצותה וא הנוכו‬ ‫מתנת‬

‫ש"מצילות אותנו מן החטא"‪ ,‬אף על פי שדבר זה‬ ‫במעשהו בדבר שיקרהו וכו'‪ ,‬ואם תגיע אלינו שום‬
‫אינו קשה לה כלל‪ ,‬וכשהיא מקשטת את עצמה לפני‬ ‫טובה ע"י מי שלא כיון בה אלינו יסתלקו מעלינו‬
‫בעלה הדבר נוח גם לה ורוצה בכך יותר ממנו‪ ,‬ואף‬ ‫חיובי ההודאה לו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ומבואר שאם לא כיוון לכך‬
‫על פי כן חיוב הכרת הטוב הוא על שניהם בשווה‪ ,‬כי‬
‫נסתלקה מעמנו חובת ההודאה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫סוף סוף היא הטיבה‪ ,‬וכמו שנתבאר‪.‬‬
‫והנראה לומר‪ ,‬שיש מושג שאני אסיר תודה על‬
‫ז'‬ ‫הטובה שעשה לי‪ ,‬ויש שאני מכיר לו טובה‪ ,‬ונפקא‬
‫מינה לגבי למסור נפש בשביל להכיר טובה‪ ,‬כשאני‬
‫ומה מי שנתכוין לעצמו יש חובה להכיר‬ ‫אסיר תודה זה יכול להיות חיוב להכנס אפילו לספק‬
‫לו טובה מי שבאמת נתכוין על אחת כמה‬ ‫פיקוח נפש להצילו‪[ ,‬ועיין בתשובת מרן הגרי"ש‬
‫אלישיב שליט"א להלן בסוף קונטרס ההצלה]‪,‬‬
‫וכמה‬ ‫ואילו להכיר טובה זה ענין מוסרי שאינו מחייב‬
‫אותי עד כדי כך‪ .‬כן נראה לי ברור‪ .‬וכדברי המשגיח‬
‫כתוב בתורה (דברים כ"ג) לא תתעב מצרי‬ ‫הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל באגרת בספר‬
‫כי גר היית בארצו‪ .‬על אף מה שהעבידו המצרים‬ ‫אור יחזקאל שיש בזה דרגות‪ ,‬וכלשונו "שיעורים‬
‫אח"כ את ישראל בפרך בחומר ובלבנים‪ ,‬לחצו ועינו‬
‫אותם‪ ,‬בכל זאת מכיון שנהנו מהמצרים שנתנו להם‬ ‫בדבר"‪ ,‬ברמה של המחויבות‪.‬‬
‫בתחילת ירידתם לישב בארצם‪ ,‬ואף שכיוונו בזה‬
‫לטובת עצמם‪ ,‬בכל זאת יש להכיר בטובתם ולא‬ ‫"לישרים בליבותם"‬
‫לתעב אותם‪ .‬ואחרי שלשה דורות כבר יכולים לבא‬
‫בקהל‪ .‬ובספרי‪ :‬אמר רבי אלעזר בן עזריה המצרים‬ ‫ו'‬
‫לא קיבלו את ישראל אלא לצורך עצמם ונקבע להם‬
‫שכר‪ ,‬והרי הדברים קל וחומר‪ ,‬ומה מי שלא נתכוין‬ ‫גם במקרה וכל הכוונה היתה דווקא‬
‫לזכות כך‪ ,‬מי שנתכוין לזכות על אחת כמה וכמה‪.‬‬ ‫לטובת עצמו‬
‫[אור הצפון לסבא מסלבודקא זצ"ל חלק א' עמוד‬
‫וכן נראה ‪ -‬אומר הגר"ח שמואלביץ שם ‪-‬‬
‫קפ"ט]‪.‬‬ ‫ממה דאיתא בגמרא יבמות (סג א)‪" :‬ר' חייא הוה‬
‫קא מצערא ליה דביתהו [אשתו ציערה אותו]‪ ,‬כי‬
‫ח'‬ ‫הוה משכח מידי‪ ,‬צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה‬
‫[כשמצא איזה דבר היה צורר בבגדו ומביאו אליה]‪,‬‬
‫אף כשבכוונתו היתה שבפועל יצא רע‬ ‫אמר ליה רב‪ ,‬והא קא מצערא ליה למר‪ ,‬אמר לו‪,‬‬

‫יש להוסיף‪ ,‬שגדולה מזו מצינו בעוג מלך‬ ‫דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא"‪.‬‬
‫הבשן שכשיצא הוא וכל עמו למלחמה על ישראל‬
‫כתיב (במדבר כ"א ל"ד)‪ :‬ויאמר ד' אל משה אל‬ ‫ונראה שכשם שה"מגדלות את בנינו" מחייב‬
‫תירא אותו וכו'"‪ ,‬ופירש רש"י‪" :‬שהיה משה ירא‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬שהרי הדבר בא ע"י מסירות נפש‬
‫להלחם‪ ,‬שמא תעמוד לו זכותו של אברהם‪ ,‬שנאמר‬ ‫ממש מצד האם שמגדלת את בניה בקושי ובצער‪,‬‬
‫ויבוא הפליט וכו'"‪ .‬ובתוס' נדה (ס"א א' ד"ה זה‬ ‫בה במידה אנו מתחייבים בהכרת הטוב בגלל‬