Page 31 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 31
לא משה האצותה וא הנוכו מתנת
ש"מצילות אותנו מן החטא" ,אף על פי שדבר זה במעשהו בדבר שיקרהו וכו' ,ואם תגיע אלינו שום
אינו קשה לה כלל ,וכשהיא מקשטת את עצמה לפני טובה ע"י מי שלא כיון בה אלינו יסתלקו מעלינו
בעלה הדבר נוח גם לה ורוצה בכך יותר ממנו ,ואף חיובי ההודאה לו ,עכ"ל .ומבואר שאם לא כיוון לכך
על פי כן חיוב הכרת הטוב הוא על שניהם בשווה ,כי
נסתלקה מעמנו חובת ההודאה ,וצ"ע.
סוף סוף היא הטיבה ,וכמו שנתבאר.
והנראה לומר ,שיש מושג שאני אסיר תודה על
ז' הטובה שעשה לי ,ויש שאני מכיר לו טובה ,ונפקא
מינה לגבי למסור נפש בשביל להכיר טובה ,כשאני
ומה מי שנתכוין לעצמו יש חובה להכיר אסיר תודה זה יכול להיות חיוב להכנס אפילו לספק
לו טובה מי שבאמת נתכוין על אחת כמה פיקוח נפש להצילו[ ,ועיין בתשובת מרן הגרי"ש
אלישיב שליט"א להלן בסוף קונטרס ההצלה],
וכמה ואילו להכיר טובה זה ענין מוסרי שאינו מחייב
אותי עד כדי כך .כן נראה לי ברור .וכדברי המשגיח
כתוב בתורה (דברים כ"ג) לא תתעב מצרי הגה"צ ר' יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל באגרת בספר
כי גר היית בארצו .על אף מה שהעבידו המצרים אור יחזקאל שיש בזה דרגות ,וכלשונו "שיעורים
אח"כ את ישראל בפרך בחומר ובלבנים ,לחצו ועינו
אותם ,בכל זאת מכיון שנהנו מהמצרים שנתנו להם בדבר" ,ברמה של המחויבות.
בתחילת ירידתם לישב בארצם ,ואף שכיוונו בזה
לטובת עצמם ,בכל זאת יש להכיר בטובתם ולא "לישרים בליבותם"
לתעב אותם .ואחרי שלשה דורות כבר יכולים לבא
בקהל .ובספרי :אמר רבי אלעזר בן עזריה המצרים ו'
לא קיבלו את ישראל אלא לצורך עצמם ונקבע להם
שכר ,והרי הדברים קל וחומר ,ומה מי שלא נתכוין גם במקרה וכל הכוונה היתה דווקא
לזכות כך ,מי שנתכוין לזכות על אחת כמה וכמה. לטובת עצמו
[אור הצפון לסבא מסלבודקא זצ"ל חלק א' עמוד
וכן נראה -אומר הגר"ח שמואלביץ שם -
קפ"ט]. ממה דאיתא בגמרא יבמות (סג א)" :ר' חייא הוה
קא מצערא ליה דביתהו [אשתו ציערה אותו] ,כי
ח' הוה משכח מידי ,צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה
[כשמצא איזה דבר היה צורר בבגדו ומביאו אליה],
אף כשבכוונתו היתה שבפועל יצא רע אמר ליה רב ,והא קא מצערא ליה למר ,אמר לו,
יש להוסיף ,שגדולה מזו מצינו בעוג מלך דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא".
הבשן שכשיצא הוא וכל עמו למלחמה על ישראל
כתיב (במדבר כ"א ל"ד) :ויאמר ד' אל משה אל ונראה שכשם שה"מגדלות את בנינו" מחייב
תירא אותו וכו'" ,ופירש רש"י" :שהיה משה ירא הכרת הטוב ,שהרי הדבר בא ע"י מסירות נפש
להלחם ,שמא תעמוד לו זכותו של אברהם ,שנאמר ממש מצד האם שמגדלת את בניה בקושי ובצער,
ויבוא הפליט וכו'" .ובתוס' נדה (ס"א א' ד"ה זה בה במידה אנו מתחייבים בהכרת הטוב בגלל