Page 181 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫אפק‬ ‫משה‬ ‫המציאהו האבידה‬ ‫מתנת‬

‫מושלכת מיד לאשפה‪ ,‬אולם כיון שהליך החזרה מצריך שהשקית תחזור אליהם‪ ,‬ואם כן‬
‫כל זמן שהשקית לא חזרה לתנובה מהמכולת עדיין אינה בגדר "הפקר"‪ ,‬ולכאורה אין היתר‬
‫להשתמש בה‪ ,‬בין לבעל המכולת ובין לאדם אחר‪ .‬כמו כן טען הבה"ח אבירן מישיבת באר‬
‫יעקב‪ :‬שלפי דברי מרן הגרי"ז זצ"ל בסוגיא דבתר מעיקרא אזלינן הרי גם אם החפץ של‬

‫האדם נופל ונשבר השברים עדיין שייכים לבעלים‪ ,‬ועל כן אין המוכר יכול לקחת מהם‪.‬‬

‫אולם שמעתי מהגאון ר' מרדכי גרוס שליט"א שכיום שאנשים מזלזלים בזוטות‪ ,‬ואינם‬
‫חסים על "פכים קטנים" [כפי שיעקב אבינו נהג] ולא אכפת להם על אבידות של חפצים‬
‫פשוטים וזמינים‪ ,‬יתכן שאין לדון אבידות כאלו כיאוש שלא מדעת רק נחשב כאילו‬
‫מלכתחילה אדם מתיאש מהם ברגע שאינם תחת ידו‪ .‬ואם כן בודאי שהדבר נכון גם ביחס‬
‫לשקית חלב וחברת תנובה‪ .‬ועיין לעיל שריג ב' עלה א' שכיום יתכן שיש חילוק גם בנוגע‬

‫לכלל "אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה"‪.‬‬

‫אולם חיים הירש מעכו אמר הערה יפה‪ :‬אולי אי אפשר להתיחס למוכר כגנב כי החפץ‬
‫אבוד מהבעלים קרי תנובה וכנ"ל‪ ,‬אבל ביחס לאדם שהחזיר את המוצר‪ ,‬איך יתכן שאדם בא‬
‫לבקש פיצוי על מוצר בטענה שלא קיבל תמורתו‪ ,‬בזמן שנהנה ממנו כששתה אותו‪ ,‬זה נראה‬

‫כאבסורד‪ .‬וצ"ע‪.‬‬