Page 182 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ג נףע‬ ‫מתנת‬ ‫בפק‬

‫ששריריגגטט""וו‬

‫השבת אבידה – להשיב את‬
‫הערך או את החומר?‬

‫כידוע לכל דבר יש את הערך הכספי שלו‪ ,‬ויש את הדבר הגשמי [הפיזי]‬
‫בעצמו‪ ,‬כלומר החומר שבו‪ .‬בדיני ממונות מצינו בכמה מקומות חיובים על‬
‫הערך בלבד ובמקומות אחרים חיוב גם על החומר‪ .‬כגון גזלן מחוייב בשני‬
‫חיובים שונים על גזילתו; החיוב על השבת החומר עצמו כמו שכתוב בתורה‬
‫"והשיב את הגזילה אשר גזל"‪ ,‬ויש גם חיוב תשלומין על הערך‪ ,‬שגם במקרה‬
‫שהדבר כבר לא קיים [אפילו אם זה קרה לאונסו של הגזלן] מכל מקום‬
‫לומדים מהפסוק "ושילם" [או ממקורות אחרים] שהוא מחוייב בתשלום‬

‫הערך של הגזילה‪.‬‬

‫מה הדין לגבי השבת אבידה‪ ,‬האם החיוב השבה הוא על הערך או רק על‬
‫החומר? ואולי החיוב על שניהם?‬

‫וריבוי שכר]‪ ,‬אבל אם הוא מתנה מראש בפני בית‬ ‫במשנה במסכת בבא מציעא דף ל' עמוד ב'‬
‫דין שהוא מוכן להתעסק עם האבידה רק בתנאי‬ ‫כתוב שאדם המשיב אבידה ויש לו הפסד מכך‬
‫שיקבל מהבעלים מלא ההפסד מעבודתו הוא אכן‬ ‫מביטול עבודתו הוא מקבל החזר על כך "היה‬
‫בטל מסלע לא יאמר תן לי סלע אלא נותן לו שכרו‬
‫מקבל את מלא הסכום מהבעלים של האבידה‪.‬‬ ‫כפועל‪ ,‬אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין"‪,‬‬
‫כלומר אם הוא לא מתנה מראש אין לו שכר אלא‬
‫והתוספות (שם בדף ל"א עמוד ב' ד"ה אם)‬ ‫כפועל בטל [רש"י‪ :‬כמה אדם רוצה ליטול ולפחות‬
‫מקשים שאם מדובר ששווי האבידה כשווי‬ ‫משכרו ליבטל ממלאכה זו כבדה שהוא עוסק בה‬
‫ההפסד של המוצא מעבודתו‪ ,‬אם כן לשם מה‬ ‫ולעסוק במלאכה קלה כזו‪ ,‬הכל לפי כובד המלאכה‬
‫ישיב את האבידה‪ ,‬מה ירויחו מזה הבעלים אם בין‬
‫כך עליהם לשלם לו כשווייה‪ .‬ומתרצים התוספות‬