Page 178 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 178
משה 'ג נףע מתנת קעח
כמו קתרינה ויותר ,והתברר שזו היתה טעות, והפקר .וכמו שמבואר בשולחן ערוך סימן כ"ה
וממילא אם אדם זכה בדבר של השני בתחילת סעיף א' לגבי דיין שטעה בדבר משנה שחוזר הדין,
הסופה מחמת יאוש הבעלים שחשבו שמדובר והבעלים שחוייב על פי הדיין בתחילה זוכה חזרה
במה שהוציאו ממנו ואינו צריך לעשות מעשה קנין
בסופה קשה ,הוא יצטרך להשיב לו את זה. חדש .ומבאר הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל בספרו
שערי יושר שער ה' פרק י"ב ופרק י"ח ,שבכל מקום
מעשה כגון זה אירע בימים אלו ממש שאדם תולה את היאוש שלו באינפורמציה מוטעית
(אייר תשע"ב) כאשר פינו תכולת דירה ישנה שנמסרה לו על ידי אדם אחר והתבררה כטעות ,הרי
כדי לשפצה ,ואת החפצים סידרו לצורך שבאופן כזה מתבטל ממילא יאושו למפרע ,ולכן
פינויים ע"י מכונית האשפה ,נער אחד נבר
וחיטט בתכולת האשפה ומצא שם מציאה לא יצטרך לעשות מעשה קנין חדש.
נדירה :ה'פספורט' של מרן החזון איש! וכבר
הוצעו לו על זה על ידי אספני עתיקות סכומים משא"כ כשהאדם הטעה את עצמו ,הרי שאף
שלאחר מכן התברר לו שטעה ,אולם אם כבר זכה
אדירים. בזה אדם אחר ,זה כבר שייך למי שזכה בו שזה
הדין של יאוש באבידה .ולכן במקרה שעל ידי
גם במקרה זה אם אכן מדובר שדבר זה היה קביעת הטכנאי שאין אפשרות תיקון למכונה הלך
בין כל החפצים שנערמו לאשפה ,הוא אכן זכה והשליכה למקום האשפה לא שייך לטעון על זה
במציאה היות והדברים הוערמו במקום האשפה שהיה בטעות כי דבר זה הוא כבר עשה בעצמו,
העומדת ליפנות [ואין אדם שידע על הימצאה שם [והוא הדין אם זרקו אף ללא איבחון טכנאי ,מאחר
שיכול לטעון שהיה מחטט אחריה באתר האשפה], שהוא מדעתו השליכו] ,אבל במצב שקודם לזריקת
המכונה אע"פ שהוא היה מיואש אולם על זה שייך
שהדין נפסק בבירור :הרי אלו שלו. לומר שזה היה יאוש בטעות ,ואינו צריך לשלם
והגרח"ג צימבליסט שליט"א טען במקרה הנ"ל לשכן שתיקן רק שכר טרחתו.
שהיות והרמב"ם פסק שדין אבודה ממנו ומכל אדם
הוא כדין יאוש ,ונידון כיאוש ברשות כדברי הרמב"ן ובזה יהיה חילוק בין סופת קתרינה שהתבאר
– היות שמדובר שעדיין לא יצא מהבית ,לכן בשריג י' שזה בגדר אבודה ממנו ומכל אדם והזוכה
לא יצא מרשות יורשים .ויש עוד לדון בזה בכמה בחפצים ששטו בשטח פתוח זוכה בהם ,לבין סופת
גוסטאב שרק אמרו שתהיה סופה שתגרום לנזקים
פרטים והובא כאן רק לדוגמא.
