Page 180 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 180
קפ מתנת 'ג נףע משה
ששררייגג י"ד
יאוש שלא מדעת
החלב שנשפך
ילד הלך למכולת לקנות שקית חלב וכשהגיע
לביתו מצא שהיא מטפטפת ,חזר הילד למכולת והחליף
את השקית .תוך כדי שהוא מחליף רואה הילד שבעל
המכולת לוקח את השקית המטפטפת ומוזג לעצמו
חלב לכוס קפה שהכין ,כששאל אותו מדוע אתה עושה
כך ,הרי זה גזל? אמר לו בעל המכולת :בכל מקרה הם
שופכים את החלב ,מה זה משנה להם אם יהיה חצי
שקית או רבע שקית.
השאלה היא :האם הוא אכן צודק? ואם הוא צודק,
אז מדוע שהילד לא יקח אף הוא מהשקית?
לפני שניכנס לדיון ההלכתי ,עלינו לברר של מי שייכת שקית החלב מרגע החזרה ואילך.
והנה כיום ידוע שבעל המכולת אינו זה שעומד מול הקונה הדורש פיצוי על פגם במוצר ,אלא
חברת "תנובה" היא זו שעומדת מול הקונה ,והמוכר מהוה רק כמתווך ביניהם.
הדיון:
להלכה נפסק הדין שיאוש שלא מדעת [ -שהחפץ נמצא במצב של יאוש ,אלא שהבעלים
אינו מודע לכך] לא הוי יאוש ,אם כן לכאורה מצב השקית חלב כל זמן שהיא אינה חוזרת
ל"תנובה" הוא יאוש שלא מדעת ,כלומר ,אמנם לאחר ששקית החלב מגיעה אליהם היא
