Page 177 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה קעז‬ ‫המציאהו האבידה‬ ‫מתנת‬

‫ששררייגגיי""בב‬

‫אבידה או הפקר?‬

‫אדם הזמין טכנאי לתקן את מייבש הכביסה‪,‬‬
‫הטכנאי אמר שאין אפשרות לתקן את המייבש‬
‫ובעקבות זאת הוא נזרק לרחוב‪ ,‬כאשר זמן קצר לאחר‬
‫מכן אמורה להגיע משאית האשפה העירונית ולפנותו‪.‬‬
‫השכן מקומה עליונה ראה את המייבש המקולקל‬
‫וחשב שאולי ניתק רק חוט והוא יכול לתקנו‪ ,‬הלך ולקח‬
‫את המייבש וסחבו למעלה לדירתו‪ ,‬ואכן תיקנו‪ .‬הזורק‬
‫שהבחין בנעשה טוען‪ :‬השב לי את המייבש כי זה עדיין‬
‫שלי כל זמן שלא נלקח למשאית‪ ,‬ואשלם לך שכר‬

‫התיקון‪.‬‬

‫השאלה האם זה שייך לשכן שזרק או לשכן שתיקן?‬

‫המניח דבר באשפה הרי שזה על דעת שיהא הפקר‬ ‫במשנה בבא מציעא דף כ"ה עמוד ב'‪ :‬מצא‬
‫לכל‪ ,‬וכמו שנפסק בשולחן ערוך סימן ר"ס סעיף‬ ‫כלי באשפה; אם מכוסה לא יגע בו‪ ,‬אם מגולה‬
‫נוטל ומכריז‪ .‬ובגמרא מעמיד רב פפא את המשנה‬
‫י"א‪.‬‬ ‫באשפה העשויה לפנות‪ ,‬והגמרא שואלת הרי‬
‫אשפה כזו היא בגדר אבידה מדעת ולכן מעמידה‬
‫אולם אם עדיין לא הוציא את המכונה לרשות‬ ‫הגמרא את המשנה באשפה שלא היתה אמורה‬
‫הרבים במקום שהמשאית תוכל לפנות את זה‪,‬‬ ‫לפנות אלא שלפתע הבעלים החליטו לפנותה‪ .‬על‬
‫ורק הורידה לחצר הבית‪ ,‬ואחר כך כשהשכן תיקנה‬ ‫כל פנים מבואר בגמרא שבמקרה של אשפה בימינו‬
‫הוברר שהיה אפשר לתקנה‪ ,‬לכאורה זה יהיה‬ ‫שהאשפה עומדת ליפנות אפילו לא מיידית‪ ,‬כל‬
‫דומה לדין של יאוש בטעות שאין לזה דין יאוש‬