Page 67 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה סז‬

‫הביטוח‪ ,‬אז בעל הבית יקבל שני שליש‪ ,‬ורוכש‬ ‫כלל לא היה חיוב שמירה על השור‪ ,‬וממילא לא‬
‫הפוליסה יקבל שליש‪.‬‬ ‫היה להם סמכות למנות את הרועה להיות שומר‬
‫על השור‪ ,‬כך שאין לספסר כל בסיס לתביעה כנגד‬
‫ביטוח נוסף‬
‫הרועה‪ ,‬והאריך בזה בחידושי הריטב"א‪.‬‬
‫ולפי דברי האור שמח גם אם ראובן ביטח את‬
‫ביתו של שמעון בכמה חבירות ביטוח יהיה הדין‬ ‫פשרה ‪ -‬שני שליש‬
‫שראובן ושמעון יתחלקו בכל השילומים שני שליש‬
‫לשמעון ושליש לראובן‪ ,‬כי הרי יש בכל התשלומים‬ ‫ומפני ספק זה החליט רמי בר חמא להטיל‬
‫הללו ספק זהה האם הם שייכים לראובן או לשמעון‪,‬‬ ‫פשרה‪ ,‬ולחייב את הרועה לשלם לספסור דמי בשר‬
‫ומכיון שלמדנו מסוגיית הגמרא שכאשר יש ספק‬ ‫בזול‪ ,‬וכתב רש"י שבבא בתרא (דף קמ"ו עמוד ב')‬
‫בדינו של רבי יוסי מעניקים שני שליש לבעלים של‬ ‫מבואר שדמי בשר בזול היינו שני שליש מהשווי של‬
‫החפץ ושליש לשני‪ ,‬אם כן בכל התגמולים יתחלקו‬
‫הבהמה‪.‬‬
‫ראובן ושמעון שני שליש ושליש‪.‬‬
‫ספק דמיון לדברי רבי יוסי‬
‫אבל לעיל טענו שלביאור השואל ומשיב‬
‫בהכרעה של דייני בראד‪ ,‬אזי באם הדירה היתה‬ ‫וכתב האור שמח שמגמרא זו למדו דייני בראד‬
‫מבוטחת אצל כמה חבירות ביטוח יתחלקו ראובן‬ ‫שכאשר יש ספק האם הנידון שלפנינו דומה לדינו‬
‫ושמעון בתגמולים שוה בשוה‪ ,‬כי הרי השואל ומשיב‬ ‫של רבי יוסי אז מטילים בזה פשרה‪ ,‬ובעל הבית‬
‫ביאר שהסיבה שדייני בראד העניקו שני שליש לבעל‬ ‫יקבל שני שליש‪ ,‬כי כמו שכאשר רמי בר חמא‬
‫הדירה היא מחמת שהוא הניזוק העיקרי‪ ,‬וממילא‬ ‫הסתפק בהקשר להתדיינות שבין הרועה לספסור‬
‫אם הדירה היתה מבוטחת בכמה חבירות ביטוח‪ ,‬כך‬ ‫האם זה דומה לנידון של רבי יוסי‪[ ,‬וכפי שביארו‬
‫שגם אם הם יתחלקו שוה בשוה יהיה בזה די בכדי‬ ‫התוספות שבזה הסתפק רמי בר חמא]‪ ,‬ולכן הוא‬
‫לפצות את בעל הדירה על הנזק‪ ,‬אם כן אין כל עילה‬ ‫הטיל על הרועה לשלם לספסור שני שליש מדמי‬
‫השור‪ ,‬כך גם כאשר יש ספק האם יש זיקה בין‬
‫שבעל הדירה יקבל מהשילומים יותר מראובן‪.‬‬ ‫דינו של רבי יוסי לבין ההתדיינות אודות תשלומי‬

‫סיכום‪:‬‬

‫דייני בראד לא הגיעו להכרעה בנידון האם תגמולי הביטוח הינם של בעלי הדירה‬
‫שנשרפה‪ ,‬או שתגמולי הביטוח הינם של השוכר ששילם על הביטוח‪ ,‬ומפני כן הם‬
‫הטילו פשרה בין הצדדים‪ ,‬והם העניקו שני שליש מהכסף לבעלי הדירה‪ ,‬ושליש‬

‫מהכסף לשוכר‪.‬‬

‫השואל ומשיב כתב שהמקור לפשרה זו הינה מהסוגיא בכתובות (דף ס"ה עמוד‬
‫ב') שכאשר ביישו אשה נשואה שני שליש מהכסף הולך לניזוק העיקרי‪ ,‬ושליש‬
‫לניזוק המשני‪ ,‬ולכן גם במקרה זה מכיון שבעלי הדירה הינם הניזוק העיקרי לכן הם‬

‫יקבלו שני שליש‪ ,‬לעומת השוכר שיקבל רק שליש‪.‬‬