Page 70 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 70

‫משה‬  ‫'א גירש ‪ -‬סיכום‬  ‫מתנת‬  ‫ע‬

‫משמשת כהוכחה לכך שהבעלים הוא הזכאי לקבל את הכסף‪ ,‬כי אחרת יהיה כאן מצב‬
‫אבסורדי שהלה יעשה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬ולדבריהם אין כל שייכות בין דברי רבי‬

                                                                 ‫יוסי לבין הנידון שלפנינו‪.‬‬

‫אמנם רבים מהראשונים [תוס' שאנץ שהובא בשטמ"ק‪ ,‬הריטב"א‪ ,‬ותלמיד הרשב"א‪,‬‬
‫הרא"ש‪ ,‬ועוד ראשונים] פירשו שסברת רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של‬
‫חבירו מהווה סיבה לכך שהבעלים יקבלו את התמורה‪ ,‬וזאת מאחר ויש הגיון ברור שאין‬
‫כל יושר וצדק בכך שאדם זר יעשה רווחים בממון שאינו שלו‪ ,‬על כן בהכרח שכאשר‬
‫השוכר השאיל את הפרה לאחר לא הייתה כוונתו לשעבד את השואל כלפיו‪ ,‬אלא כוונתו‬
‫הייתה להיות כשליח של הבעלים ולהשאיל בשליחותם את הפרה לשואל‪ ,‬ולכן השואל‬
‫אינו מחויב לשוכר אלא לבעלים‪ ,‬כי התחייבותו של השואל הייתה לבעלים ואילו השוכר‬

                                                                           ‫היה רק המתווך‪.‬‬

‫ולדבריהם מסתבר שגם בנידון של הביטוח עלינו לומר שמאחר ולא יתכן שאדם זר‬
‫יעשה סחורה על חשבון בית שאינו שלו‪ ,‬ממילא בהכרח שכאשר אדם זר ביטח את ביתו‬
‫של חבירו כוונתו הייתה שבמקרה שיארע נזק לבית אז בעל הבית יהיה המוטב‪ ,‬והמבטח‬
‫הוא רק כמתווך בין בעלי הדירה לחברת הביטוח‪ ,‬כך שלשיטת שאר הראשונים סברתו‬

                                   ‫של רבי יוסי רלוונטית גם בנידון של חבירות הביטוח‪.‬‬

‫וכן לביאורו של רבינו יהונתן‪ ,‬שפירש שטעמו של רבי יוסי הוא מחמת שכאשר‬
‫משלמים עבור חפץ שניזוק הרי זה כאילו החפץ קיים‪ ,‬כי התשלום הינו תמורה לחפץ‪,‬‬
‫ולכן ברור שהשוכר חייב לשלם את הכסף לבעלים של הפרה‪ ,‬ולדבריו לכאורה גם‬
‫בנידון של חבירות הביטוח‪ ,‬מכיוון שחבירות הביטוח שילמו את הבית‪ ,‬ממילא הרי זה‬

           ‫כאילו הבית קיים‪ ,‬ובוודאי שאם הבית קיים‪ ,‬הוא יוחזר לבעליו האוריגינלים‪.‬‬

‫ובאחרונים ביארו בכמה דרכים מדוע אין להקיש בין דברי רבי יוסי לבין הנידון‬
                                                                                   ‫שלפנינו‪:‬‬

                          ‫איבחון המטרה‬

‫האור שמח טוען שכאשר נערוך הבחנה מדוקדקת בין המטרה שלשמה השוכר‬
‫השאיל את הפרה לחבירו‪ ,‬לעומת המטרה שבגינה השוכר ביטח את הדירה‪ ,‬נבין שיש‬
‫חילוק מהותי בין הנידונים‪ ,‬וזאת מחמת ששוכר שמבטח את הדירה עיקר המטרה‬
‫שבגינה הוא מבטח את הדירה הינה בכדי שבאם הדירה תישרף אז חברת הביטוח‬
‫תשלם את הנזק‪ ,‬ולכן מסתבר שכוונתו היתה לשלשל לכיסו את התשלומים‪ ,‬אך השוכר‬
‫שהשאיל לאחר את הפרה הוא לא השאיל לו את הפרה מתוך מטרה לקבל את התשלום‬
‫במקרה שיארע נזק לפרה‪ ,‬אלא שהוא היה מעוניין לאפשר לחבירו להשתמש בפרה‪,‬‬
‫ובגין כך חבירו התחייב לשאת באחריות‪ ,‬ולכן מסתבר שכלל לא הייתה כוונתו של דן‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75