Page 180 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז גריש ‪ -‬ברד ףוס‬ ‫מתנת‬ ‫קפ‬

‫לפצות את המבוטח‪ ,‬ובשריג ד' עלה א' כתבנו‬ ‫הביטוח פיצתה את הניזק‪ ,‬ממילא אין לניזוק‬
‫שמסתבר שהיכולת של חברת הביטוח לחייב את‬ ‫הפסדים‪ ,‬וכשאין לניזוק הפסד המזיק פטור מלשלם‪,‬‬
‫המזיק לשלם להם על הנזק‪ ,‬אינה אלא אם נסבור‬
‫שתשלומי חברת הביטוח הינם תשלום על הנזק‪,‬‬ ‫[והתבאר בארוכה בשריג ג' עלה ג']‪.‬‬
‫[וכמו שאכן סבר הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד]‪,‬‬
‫ולכן למרות שראובן שרף את ביתו של שמעון‪ ,‬אך‬ ‫רווח חיצוני‬
‫מאחר וחברת הביטוח נאלצה לשלם את הנזק‪ ,‬לכן‬
‫זכותם לתבוע את ראובן על הנזק שהוא היסב להם‪,‬‬ ‫ודחינו את דבריו שמאחר והתבאר (בקונטרס‬
‫אבל אם נסבור שחברת הביטוח אינה משלמת את‬ ‫המזיק 'ניזוק ללא הפסד' עלה ה' ) שכאשר מניעת‬
‫הנזק‪ ,‬אלא חברת הביטוח מחוייבת לתגמל את‬ ‫ההפסד הינה בגין רווח חיצוני אין בזה עילה לפטור‬
‫הניזוק בסכום הזהה לסכום של הנזק אם וכאשר‬ ‫את המזיק מהתשלום‪ ,‬ואם כן המזיק חפץ מבוטח‬
‫יארע אבדן או נזק לחפץ המבוטח‪ ,‬ממילא אין כל‬ ‫יהיה חייב לשלם‪ ,‬וזאת מחמת שלמבואר התשלום‬
‫זיקה בין התשלום של חברת הביטוח ובין המזיק‪,‬‬ ‫של חברת הביטוח הינו כרווח חיצוני‪ ,‬כי הרי התגמול‬
‫כך שאין כל עילה לחייב את ראובן לתגמל את‬ ‫של חברת הביטוח אינו כתשלום על הנזק‪ ,‬אלא‬
‫חברת הביטוח על כך שהוא שרף את הבית ומחמת‬ ‫שחברת הביטוח מחויבת לשפות את הניזק אם‬
‫כן נאלצה חברת הביטוח לשפות את בעל הבית‪,‬‬ ‫וכאשר יהיה הפסד לרכושו של המבוטח‪ ,‬ואם כן‬
‫והרי זה דומה לראובן שהתחייב לשלם לשמעון‬ ‫התשלום של חברת הביטוח הוא כעין רווח חיצוני‬
‫אלף דולר אם הם יפגשו היום את לוי‪ ,‬האם יעלה‬ ‫שמקבל הניזק מחמת הנזק‪ ,‬והרי התבאר שרווח‬
‫על הדעת שאם אכן לוי יופיע בפניהם יוכל ראובן‬ ‫חיצוני אינו מהוה סיבה לפטור את המזיק מחובת‬
‫לתבוע את לוי על כך שבגללו הוא נאלץ לשלם‬
‫לשמעון אלף דולר‪ ,‬הרי בודאי שלוי לא יחשב‬ ‫התשלומים‪.‬‬
‫אפילו כגורם נזק לראובן‪ ,‬וכך גם באם התשלום‬
‫של חברת הביטוח אינו תשלום על הנזק‪ ,‬אלא‬ ‫תשלום על הנזק‬
‫התחייבות לשלם במקרה שיארע לרכוש נזק‪ ,‬אם‬
‫כן אין כל זיקה בין ראובן שהזיק את הרכוש ובין‬ ‫אך בשריג ג' (עלה ד') הבאנו את דעתו של הגאון‬
‫רבי אלחנן וסרמן הי"ד (קובץ שיעורים כתובות אות‬
‫ההפסד של חברת הביטוח‪.‬‬ ‫רי"ח) הסבור שאם הניזוק יקבל תשלומים מהביטוח‬
‫הוא לא יוכל לחזור ולתבוע תשלום גם מהמזיק‪,‬‬
‫לאור זאת מאחר והתבאר שהדעה הרווחת היא‬ ‫אלא רצה מזה גובה רצה מזה גובה‪ ,‬אך הוא אינו‬
‫שתשלומי חברת הביטוח אינם תשלומים על הנזק‪,‬‬ ‫יכול לתבוע כפל תשלומים‪ ,‬ומבואר שגישתו של‬
‫ומפני כן הסיקו רוב הפוסקים שהתשלום של חברת‬ ‫הגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד היא שתגמולי הביטוח‬
‫הביטוח אינו פוטר את המזיק מלשלם לניזוק את‬ ‫הינם תשלום על הנזק‪ ,‬ולכן מאחר והניזוק כבר קיבל‬
‫ההפסדים‪ ,‬אם כן ברור שהמזיק אינו חייב לשלם‬ ‫תשלום על הנזק מחברת הביטוח ממילא נשמטה‬
‫לחברת הביטוח‪ ,‬כי הרי אין כל זיקה בין תשלום‬ ‫ממנו זכות התביעה מהמזיק‪ ,‬כי אין כפל תשלומים‪.‬‬
‫חברת הביטוח ובין הנזק‪ ,‬והתחבטותו של הגאון‬
‫רבי אלחנן וסרמן הי"ד בנידון זה תואמת את גישתו‬ ‫חברת הביטוח תובעת את המזיק‬
‫שתגמולי הביטוח הינם תשלום על הנזק‪ ,‬ובהתאם‬
‫ובשריג ד' הצגנו את התחבטותו של הגאון‬
‫רבי אלחנן וסרמן הי"ד האם חברת הביטוח זכאית‬
‫לתבוע מהמזיק לשלם לה על כך שבגינו היא נאלצה‬