Page 179 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה טעק‬

‫שזכאים לקבל את התשלום אז הניזוק העיקרי יקבל‬ ‫את המוטב הרי בגין כך לא נדון שכאילו הבית קיים‪,‬‬
‫שני שליש מהתשלום‪ ,‬ואילו הניזוק המשני יקבל רק‬ ‫כי הכסף אינו תשלום על הבית‪ ,‬כך שלדברי רבינו‬
‫שליש מהתשלום‪ ,‬ולכן גם כאשר אדם זר ביטח את‬ ‫יהונתן לא יהיה כל סיבה למנוע ממשלם הפרמיה‬
‫הבית של החבר‪ ,‬מכיון שיש צד שבעל הבית יקבל‬
‫את התגמולים‪ ,‬ומאידך יש צד שהמשלם יקבל את‬ ‫לקבל את התגמולים של חברת הביטוח‪.‬‬
‫התגמולים‪ ,‬לכן מכיוון שהניזוק העיקרי הוא בעל‬
‫הבית כי הרי רכושו עלה באש‪ ,‬לכן בעל הבית יקבל‬ ‫ביטוח חיים‬
‫שני שליש‪ ,‬ואילו רוכש הפוליסה שהפסיד רק את‬
‫בשריג ב' הוספנו בזה שאמנם הסבר זה נכון כלפי‬
‫תשלומי הפרמיה יקבל שליש מהתשלום‪.‬‬ ‫כל סוגי הביטוחים‪ ,‬אך תובנה זו כנה בפרט ביחס‬
‫לביטוח חיים‪ ,‬כי הרי אין ספק שהתשלום של ביטוח‬
‫אין זה תשלום‬ ‫חיים אינו פיצוי או תגמול על כך שהמבוטח מת‪,‬‬
‫אלא שיש הסכם בין המבוטח ובין חברת הביטוח‬
‫אך למבואר שתשלומי הביטוח אינם תשלום על‬ ‫שבמקרה של מות המבוטח‪ ,‬חברת הביטוח תעביר‬
‫הנזק‪ ,‬אם כן יש חילוק מהותי בין ההתדיינות אודות‬ ‫סכום כסף למוטב‪ ,‬כך שבמקרה זה אם משלם‬
‫הזכאות לקבלת תגמולי חברת הביטוח‪ ,‬ובין הפשרה‬ ‫הפרמיה ייטול את הכסף בודאי שהוא לא יחשב‬
‫שהטיל רבי יהודה בן בתירא בהקשר לתשלומי‬ ‫כעושה סחורה בחבירו‪ ,‬כי אין כל זיקה בין התשלום‬
‫הבושת‪ ,‬וזאת מאחר ותשלומי הבושת הינם‬
‫תשלומי נזיקין‪ ,‬ולכן המפתח לקבוע את החלוקה בין‬ ‫ובין הנפטר‪.‬‬
‫הניזוקים הוא בהתאם לרמת הנזק‪ ,‬ומפני כן בבושת‬
‫שבגלוי שהבעל הוא הניזוק העיקרי הוא יקבל שני‬ ‫פשרת דייני בראד‬
‫שליש‪ ,‬ואילו בבושת שבסתר שהניזוקת העיקרית‬
‫היא האשה‪ ,‬לכן היא תקבל שני שליש‪ ,‬אבל תשלומי‬ ‫דייני בראד לא הגיעו להכרעה בדילמה האם‬
‫הביטוח הרי הם אינם תשלומי נזיקין‪ ,‬אלא שחברת‬ ‫תגמולי הביטוח יהיו של בעל הבית או שתגמולי‬
‫הביטוח משפה את המוטב בהתאם להתחייבותה‪,‬‬ ‫הביטוח יהיו של זה ששילם על הביטוח‪ ,‬ולכן הם‬
‫וממילא אין כל סיבה לקבוע את מפתח החלוקה‬ ‫הטילו פשרה בין הצדדים והם העניקו שני שליש‬
‫לבעל הבית ושליש למשלם הפרמיה‪ ,‬וביאר בשו"ת‬
‫בהתאם לרמת הנזק‪.‬‬ ‫שואל ומשיב (מהדורה תניינא חלק ג' סימן קכ"ח)‬
‫שדייני העיר בראד הסתמכו בפשרה זו על המשנה‬
‫כפל תשלומים‬ ‫בכתובות (דף ס"ה עמוד ב') "בושתה ופגמה שלה‪,‬‬
‫רבי יהודה בן בתירא אומר‪ ,‬בזמן שבסתר ‪ -‬לה שני‬
‫בקונטרס המזיק ('ניזק ללא הפסד') דנו האם‬ ‫חלקים ולו אחד‪ ,‬ובזמן שבגלוי ‪ -‬לו שני חלקים ולה‬
‫המזיק יפטר מלשלם לניזוק בגין כך שחברת הביטוח‬ ‫אחד"‪ ,‬ובשיטה מקובצת בשם תלמידי רבינו יונה‬
‫כבר שילמה לניזוק על ההפסדים‪ ,‬ושם בעלה‬ ‫ביארו את דברי רבי יהודה בן בתירא שכאשר הביוש‬
‫א'הבאנו כמה ראיות שהחיוב לשלם על הנזק הוא‬ ‫הוא בסתר עיקר הבושה היא לאשה‪ ,‬ולכן היא‬
‫רק כאשר יש לניזוק הפסדים‪ ,‬אבל אם אין לניזוק‬ ‫תקבל שני שליש מתשלומי הפיצוי‪ ,‬ואילו כאשר‬
‫הפסדים המזיק יהיה פטור מלשלם‪ ,‬וכאן בשריג‬ ‫הביוש הוא בגלוי אז עיקר הביוש הוא לבעל‪ ,‬ולכן‬
‫ג' כתבנו שלאור זאת טען טהחלקת יואב שהמזיק‬ ‫הוא יקבל שני שליש מהתשלומים‪ ,‬וכתב ה"שואל‬
‫בית מבוטח יהיה פטור מלשלם‪ ,‬כי מאחר וחברת‬ ‫ומשיב" שמהלכה זו אנו למדים שכאשר יש שנים‬