Page 178 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 178

‫משה‬  ‫'ז גריש ‪ -‬ברד ףוס‬                           ‫מתנת‬  ‫חעק‬

                           ‫מענק‬

‫אבל התשלום של חברת הביטוח אינו תמורה לנכס‪ ,‬כי הרי חברת הביטוח כלל אינה‬
‫אחראית על הנזק‪ ,‬וממילא אין כל עילה לתבוע את חברת הביטוח לשלם על הנזק‪,‬‬
‫אלא שבתמורה לתשלומי הפרמיה התחייבה חברת הביטוח לשפות את בעלי הנכס‬
‫באם יקרה נזק לרכוש‪ ,‬כך שהם כלל לא משלמים את תשלומי הנזק‪ ,‬אלא התחייבותם‬
‫הינה שאם יארע לנכס המבוטח נזק הם ישפו את בעליו כערך הנכס‪ ,‬וממילא הכסף‬

     ‫כלל אינו תשלום על הנכס‪ ,‬אלא רק מילוי ויישום ההתחייבות של חברת הביטוח‪.‬‬

                                       ‫לתובנה זאת ישנם השלכות רבות‪ ,‬ונפרטם‪:‬‬

‫ראובן ביטח את הנכס של שמעון‬

           ‫כאילו החפץ קים‬                        ‫כיצד הלה עושה סחורה מביתו של חבירו‬

‫זאת ועוד‪ ,‬שרבינו יהונתן (בבא מציעא דף י"ט‬        ‫בשריג א' דנו למי שייכים תגמולי הביטוח כאשר‬
‫עמוד ב' בדפי הרי"ף)‪ ,‬ביאר שהטעם שלרבי יוסי‬       ‫ראובן ביטח את הבית של שמעון‪ ,‬האם השילומים‬
‫תחזור הפרה לבעלים הראשונים‪ ,‬כי כאשר משלמים‬       ‫של בעל הבית או שהם של משלם הפרמיה‪,‬‬
‫עבור חפץ שניזוק הרי זה כאילו החפץ קיים‪ ,‬וזאת‬     ‫והאחרונים דימו נידון זה לסוגיית השוכר פרה‬
‫מאחר והעילה לתשלום הינו החפץ‪ ,‬לכן באמצעות‬        ‫מחבירו והשאילה לאחר (בבא מציעא דף ל"ה עמוד‬
‫התשלום הרי זה כאילו החפץ קיים ועומד‪ ,‬וממילא‬      ‫ב')‪ ,‬שנפסק שם להלכה כרבי יוסי הסבור שלא יתכן‬
‫כאשר השואל שילם לשוכר על הפרה הרי זה כאילו‬       ‫שהלה יעשה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬ולכן תחזור‬
‫הפרה קיימת‪ ,‬ואם כן ברור שהשוכר חייב להשיב‬        ‫הפרה לבעלים הראשונים‪ ,‬ואם כן הוא הדין במקרה‬
‫אותה לבעליה‪ ,‬ובוודאי שלא יתכן שהלה יעשה‬          ‫זה שלא יתכן שהלה יעשה סחורה מביתו של חבירו‪,‬‬
‫סחורה בפרתו של חבירו כאשר עודנה קיימת‪,‬‬
‫ולדברי רבינו יהונתן לכאורה גם בנידון של חברת‬                   ‫ולכן השילומים יועברו לבעל הבית‪.‬‬
‫הביטוח‪ ,‬מכיוון שחברת הביטוח שילמה את הבית‪,‬‬
‫ממילא הרי זה כאילו הבית קיים‪ ,‬ובוודאי שאם הבית‬        ‫אין זיקה בין הכסף ובין הנכס‬

            ‫קיים יחזור הבית לבעליו האוריגינלים‪.‬‬  ‫אך מאחר והתבאר שתגמולי הביטוח אינם‬
                                                 ‫תשלום על הדירה‪ ,‬ממילא אם זה ששילם את‬
            ‫הבית לא קיים‬                         ‫הפרמיה ישלשל לכיסו את תגמולי הביטוח‪ ,‬הוא‬
                                                 ‫איננו כעושה סחורה בממונו של חבירו‪ ,‬כי עשיית‬
‫אמנם למבואר שהתגמול של חברת הביטוח‬               ‫סחורה בממון הזולת זה רק כאשר הכסף הינו‬
‫אינו תשלום על החפץ‪ ,‬ואין זאת אלא שחברת‬           ‫תשלום על החפץ‪ ,‬ולכן הבעלים של החפץ זכאים‬
‫הביטוח התחייבה להעביר פיצוי כספי למוטב‬           ‫לתבוע את התשלום‪ ,‬אבל כאשר הכסף אינו תשלום‬
‫במקרה של הפסד‪ ,‬אך אין זה כלל תשלום על‬            ‫על החפץ‪ ,‬לא תהיה לבעלים כל זכות או תביעה על‬
‫ההפסד‪ ,‬לפי זה גם לאחר שחברת הביטוח תשפה‬
                                                   ‫הכסף‪[ ,‬וכפי שהתבאר באורך בשריג א' עלה ח']‪.‬‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183