Page 164 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 164
משה 'ו גריש ' -ד הלע מתנת דסק
בסכום הזהה לחפץ שניזוק ,אבל אין זה כתמורה שנקנו מכספי הביטוח ,כי הרי תגמולי הביטוח
לדבר שניזוק ,אלא שהמוטב מקבל תגמול כספי מהווים תמורה לחפץ שנשרף ,אבל אם אין כל זיקה
באם וכאשר יארע נזק לחפץ המבוטח ,ואין זאת בין תגמולי הביטוח ובין החפץ שנשרף ,אם כן אף
אלא כמתנה שניתנת כאשר קורה מאורע מסוים, אם היה לתורם זכות בחפץ שנשרף ,אבל הרי אין
ולפי זה אין כל זיקה בין תגמולי הביטוח ובין כלי כל שייכות בין החפץ שנשרף ובין תגמולי הביטוח,
הקודש שנשרפו ,ואם כן גם אם היה לתורם זכות וכבר ביארנו בארוכה [בשריג א' עלה ח'] שתגמולי
ממונית בכלי הקודש שנשרפו אבל אין כל סיבה חברת הביטוח אינם תשלום על החפץ שניזוק ,אלא
שחברת הביטוח מתחייבת לשפות את המוטב
שתהיה לו זכות ממונית בכספי הביטוח.
-ד-
ספר התורה שנגנב
לאור כל זאת נחזור לנידון אודות ספר התורה שנתרם לבית הכנסת על ידי ר'
צבי ורעיתו ,ושמם היה רקום על גבי המעיל של הספר תורה עם הקדשה לזכר
יקיריהם שנספו בשנות הזעם ,ור' צבי דורש שיכתבו את נוסח ההנצחה על גבי
אחד מהספרי תורה שנרכשו מתגמולי הביטוח.
בעלה ב' דנו האם תגמולי הביטוח הינם של רוכש פוליסת הביטוח ,או שהינם
של בעל החפץ שנגנב ,ואם אכן התגמולים הינם של רוכש הפוליסה ,אם כן מכיון
שהפוליסה שולמה מכספי מתפללי בית הכנסת ממילא גם התמורה שלהם ,כך שאין
כל זיקה בין הספר התורה שנרכש מתגמולי הביטוח ובין ספרי התורה שנגנבו ,ואין
למתפללי בית הכנסת כל מחוייבות ביחס לר' צבי ורעיתו.
וגם אם תגמולי הביטוח הינם של בעלי החפץ שנגנב ,הרי מכיון שר' צבי ורעיתו
תרמו את ספר התורה לבית הכנסת ,ממילא ספר התורה היה שייך למתפללי בית
הכנסת ,ואם כן גם התגמולים שייכים לכלל מתפללי בית הכנסת.
אמנם באם נכריע כשיטת הט"ז והמראה פנים הסבורים שאם שם התורם חקוק
על גבי התרומה יש לתורם זכות ממונית לשמר את ההנצחה ,אם כן גם לר' צבי
ורעיתו ששמם היה רקום על גבי ספר התורה ,היה להם זכות ממון בספר התורה,
וממילא באם תגמולי הביטוח הינם של הבעלים של החפץ שנגנב אם כן יהיה לר'
צבי ורעיתו זכות ממונית בתגמולי הביטוח ,ומתפללי בית הכנסת חייבים להתחשב
בדרישתם ולהעתיק את ההקדשה ולכתוב אותה על גבי אחד מהספרי תורה שנרכשו
מתגמולי הביטוח.