Page 163 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 163
מתנת חוטיבה משה גסק
כנגד תכולתו ,ובאסיפת הנהלת בית הכנסת הוחלט
להמנע מלקנות בתגמולים כלי קודש מכסף ,וזאת
מחמת שבאותה העת פשט באזור מכת גניבות ,וללא
ספק שהמצאותם של כלי כסף בבית הכנסת תזמן לבית
הכנסת אורחים בלתי רצויים ,אך אחד מהמתפללים
שהוריו ז"ל הקדישו לבית הכנסת גביע כסף יקר שהיה
חרוט עליו שמות הוריו ,ערער על ההחלטה וטען שמאחר
ובית הכנסת קיבל מחברת הביטוח כסף כערך הגביע
שהושחת ,לכן הוא דורש שיקנו בכסף גביע חדש ויחרטו
עליו את שמות הוריו.
כמו אלו שנשרפו ולחרוט על גבם הנצחה להוריו של קם זה תחת זה
התורם ,כפי שהיה כתוב על כלי הכסף שנשרפו.
שאלה זו הופנתה על ידי אב"ד גייטסהד הגאון
הנמקה רבי נפתלי הכהן שאקאויצקי זצ"ל להגאון רבי יצחק
וייס זצ"ל ,ובתשובתו שהודפסה בספרו מנחת יצחק
פסיקה זו מבוססת על שתי הנחות יסוד: (חלק ב' סימן ע"ו) הוא דן האם למי שתרם חפץ
לבית הכנסת וחקק על גביו הקדשה יש זכות ממונית
א .שמי שחקק הקדשה על גבי חפץ שהוא למנוע מכירת החפץ שתרם ,והוכיח מדברי המראה
תרם לבית הכנסת יש לו בזה זכות ממונית ,ויהיה פנים (מגילה פרק ג' הלכה ב') שאכן יש על כך
חיוב משפטי להותיר בבית הכנסת את החפץ עם לתורם זכות ממונית ,שמפני כן כתב המראה פנים
ההקדשה ,וכמו שנראה שסבורים הט"ז (יורה דעה שאם התורם חקק את שמו על גבי החפץ שהוא
סימן רמ"ט ס"ק ד') ,והמראה פנים (מגילה פרק ג' תרם לא יהיה כל היתר למכור את החפץ ,ולכן רבי
הלכה ב') ,ולכן אם מכרו את החפץ חייבים לחרוט התפעל מכך שאנטונינוס תרם מנורה לבית הכנסת
על גבי החפץ החדש את ההקדשה שהיתה חקוקה וחקק את שמו עליה ,והיינו כיון דבאופן כזה ששמו
של התורם חקוק על המנורה נותר בידו זכות ממונית
על גבי החפץ שנמכר. שישאר לו יד ושם בבית הכנסת ,ולכן אין כל היתר
ב .וכן פסק זה מבוסס על כך שתגמולי הביטוח למכור את החפץ שנתרם.
הינם תשלום על החפץ שנשרף ,ואם כן לאחר
שחברת הביטוח שילמה על כלי הקודש שנשרפו, ולאור זאת טען המנחת יצחק שמאחר והכסף
התשלום הינו תמורה ותחליף לחפץ שנשרף ,ולכן שניתן לבית הכנסת מחברת הביטוח מהוה תחליף
כשם שאם מכרו את החפץ שנתרם חייבים לחרוט לכלי הקודש שנשרפו ,לכן גבאי בית הכנסת יהיו
את שם התורם על גבי החפץ שנקנה בכסף ,כך גם חייבים לרכוש בתגמולי הביטוח כלי כסף חדשים
יצטרכו לחרוט את ההקדשה על גבי כלי הקודש