Page 160 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 160

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ד הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫קס‬

‫ובין יהודי שתרם מנורה לבית הכנסת‪ ,‬והרי גם אם‬   ‫נתן הודאה על כך שהקדוש ברוך הוא נתן בליבו של‬
‫יהודי תרם מנורה לבית הכנסת אסור למכור אותה‬     ‫אנטונינוס את הרעיון לתרום לבית הכנסת מנורה‪,‬‬
‫לדבר הרשות כל עוד שזוכרים מי תרם את המנורה]‪,‬‬   ‫כי בזכות כך יוכלו להדליק את המנורה גם בזמן‬
‫אלא לדבר מצוה [ובהכרח שדברי רבי יוחנן נסובו‬
‫אודות מכירת המנורה לצורך רכישת חפץ אחר של‬                                   ‫החגאות של הגוים‪.‬‬
‫מצוה‪ ,‬שבזה יש הבדל בין יהודי שתרם מנורה לבית‬
‫הכנסת שאין כל מניעה למכור את המנורה לצורך‬      ‫אבל במראה הפנים ביאר את התפעלותו של‬
‫רכישת חפץ של מצוה‪ ,‬גם אם עדיין כולם זוכרים מי‬  ‫רבי באופן אחר‪ ,‬ומדבריו למד המנחת יצחק (חלק ב'‬
‫תרם את המנורה‪ ,‬אבל גוי שתרם מנורה אין היתר‬     ‫סימן ע"ו) שהמקדיש חפץ לבית הכנסת והוא חקק‬
‫למכור אותה ולקנות במקומה אפילו חפץ של מצוה‪,‬‬
‫אלא אם כבר לא זוכרים מי תרם את המנורה]‪,‬‬           ‫על גביו את שמו‪ ,‬יהיה בזה לתורם זכות ממונית‪.‬‬
‫וטעמא דעובד כוכבים הוא דפעי‪ ,‬אבל ישראל דלא‬
‫פעי שפיר דמי [וטעם החילוק בין ישראל לגוי‪ ,‬כי‬      ‫מכירת חפץ שנתרם לבית הכנסת‬
‫כאשר הגוי יגלה שמכרו את המנורה שהוא תרם‬
‫לבית הכנסת הוא יצעק‪ ,‬וזאת מחמת שהוא יחשוד‬      ‫ערכין (דף ו' עמוד ב') "תנו רבנן‪ ,‬ישראל‬
‫את גבאי בית הכנסת שהם נטלו לעצמם את הכסף‪,‬‬      ‫שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה‬
‫וממילא יש בזה חשש של חילול השם‪ ,‬אבל יהודי‬      ‫[יהודי שתרם מנורה לבית הכנסת אסור למכור‬
‫שיראה שמכרו את המנורה שהוא תרם לבית הכנסת‬      ‫אותה ולקנות במקומה חפץ אחר]‪ ,‬סבר רבי חייא בר‬
‫הוא יבין שקנו במקום המנורה חפץ אחר של מצוה‬     ‫אבא למימר לא שנא לדבר הרשות ולא שנא לדבר‬
                                               ‫מצוה [רבי חייא בר אבא סבר שהאיסור להחליף‬
                     ‫שהיה נצרך לבית הכנסת]"‪.‬‬   ‫את המנורה בחפץ אחר הוא גם כשקונים במקום‬
                                               ‫המנורה חפץ של מצוה]‪ ,‬אמר ליה רב אמי הכי אמר‬
‫הנלמד מסוגיא זו‪ ,‬שכל עוד שזוכרים מי תרם‬        ‫רבי יוחנן לא שנו אלא לדבר הרשות‪ ,‬אבל לדבר מצוה‬
‫את המנורה לבית הכנסת יהיה הבדל בין יהודי‬       ‫מותר לשנותה [אמר לו רב אמי שהאיסור זה רק‬
‫שתרם חפץ לבית הכנסת ובין גוי‪ ,‬כי אם גוי‬        ‫לקנות במקום המנורה חפץ שאינו של מצוה‪ ,‬אבל‬
‫תרם את המנורה אין למכור אותה כלל‪ ,‬אבל אם‬
‫יהודי תרם אותה מותר למכור אותה בכדי לרכוש‬                               ‫חפץ של מצוה מותר]"‪.‬‬
‫במקומה חפץ אחר של מצוה‪ ,‬אבל חפץ שאינו‬
                                               ‫רב אמי הוכיח את דבריו מדברי רבי יוחנן‪,‬‬
                  ‫של מצוה אסור בכל מקרה‪.‬‬       ‫"מדאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן‪ ,‬עובד כוכבים שהתנדב‬
                                               ‫מנורה או נר לבית הכנסת‪ ,‬עד שלא נשתקע שם בעליה‬
‫אך כל זאת רק כל עוד שזכור מי תרם את‬            ‫אסור לשנותה‪ ,‬משנשתקע שם בעליה מותר לשנותה‬
‫המנורה לבית הכנסת‪ ,‬אבל אם כבר נשתקע שם‬         ‫[רבי יוחנן אמר שאם גוי נדב מנורה לבית הכנסת‬
‫התורם אין כל מניעה למכור את המנורה הן בכדי‬     ‫אסור למכור אותה כל עוד שזוכרים מי תרם את‬
‫לקנות במקומה חפץ של מצוה‪ ,‬והן בכדי לקנות‬       ‫המנורה‪ ,‬אבל אם כבר נשכח מי תרם את המנורה אין‬
‫במקומה חפץ שאינו של מצוה‪ ,‬ואין בזה חילוק‬       ‫כל מניעה למכור את המנורה ולקנות במקומה חפץ‬
‫בין אם יהודי תרם את המנורה או שגוי תרם את‬      ‫אחר]‪ ,‬למאי‪ ,‬אילימא לדבר הרשות‪ ,‬מאי איריא עובד‬
                                               ‫כוכבים‪ ,‬אפילו ישראל נמי [והגמרא מתקשה בהבנת‬
                                   ‫המנורה‪.‬‬     ‫דברי רבי יוחנן שהדגיש בדבריו גוי שתרם‪ ,‬שמשמע‬
                                               ‫שיש בזה הבדל בין גוי שתרם מנורה לבית הכנסת‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165