Page 100 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 100

‫משה‬  ‫'ג גריש ‪' -‬ה הלע‬                             ‫מתנת‬  ‫ק‬

‫רי"ח) סבור שחיוב ריפוי אינו חוב ממוני אלא חיוב‬    ‫כך שניתן לדמות את תשלום קופת חולים‬
‫המוטל על החובל לדאוג לרפואתו של הנחבל‪ ,‬אמנם‬       ‫לתשלום של חברת הביטוח‪ ,‬וכשם שבמזיק נכס‬
‫מדברי החזון איש (בבא קמא סימן ו' אות ג') מתבאר‬    ‫מבוטח הכריעו רבים מהפוסקים שעל המזיק לשלם‬
‫שהוא סובר שגם חיוב ריפוי הוא חוב ממון‪ ,‬וכן הוכיח‬  ‫לניזוק את ההפסדים למרות שהוא מקבל פיצויים‬
‫הגאון רבי אברהם ארלנגר זצ"ל (ברכת אברהם‬           ‫מחברת הביטוח‪ ,‬כך גם החובל בחבירו יושת עליו‬
‫מהדורא בתרא תחילת פרק החובל) מהתוספתא‪,‬‬            ‫לשלם את ההוצאות הרפואיות‪ ,‬וזאת למרות‬
‫והגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל (דברות משה בבא‬
‫קמא סימן נ"ז) האריך בזה ובסוף דבריו כתב שאין לו‬             ‫שקופת החולים שילמה את ההוצאות‪.‬‬

                     ‫ראיה ברורה לכאן או לכאן‪.‬‬                     ‫‪-‬ג‪-‬‬
                                                       ‫יחודיותם של תשלומי חבלה‬
       ‫שולם באמצעות הביטוח‬
                                                  ‫אך יתכן שהנידון של תשלום המזיק על הוצאות‬
‫לנידון זה יהיה לו משמעות גם ביחס לתהיה‬            ‫רפואיות שונה מהותית משאר תשלומי נזיקין‪ ,‬כך‬
‫שאנו עוסקים בה האם יהיה ניתן לתבוע מהמזיק‬         ‫שגם אם המזיק חפץ מבוטח אינו נפטר מתשלומי‬
‫לשלם את ההוצאות הרפואיות גם כאשר קופת‬             ‫הנזק בגלל שהניזוק קיבל על כך פיצוי מחברת‬
‫חולים כבר כיסתה את ההוצאות הרפואיות‪ ,‬כי‬           ‫הביטוח‪ ,‬אבל המזיק את חבירו יפטר מלשלם את‬
‫אכן אם חיובו של החובל הינו חוב ממון אם כן‬         ‫ההוצאות הרפואיות אם קופת החולים שילמה את‬
‫כמו שלדעת רבים מן הפוסקים אם ראובן שרף‬            ‫ההוצאות‪ ,‬ובכדי להבין את ההבדל נקדים להסביר‬
‫את ביתו של שמעון שמבוטח בחברת הביטוח‪,‬‬             ‫את מהות החיוב שמוטל על המזיק לשלם לניזוק‬
‫יהיה שמעון רשאי לתבוע מראובן את הנזק למרות‬
‫שהוא יקבל על כך תגמולים גם מחברת הביטוח‪,‬‬                                 ‫את ההוצאות הרפואיות‪.‬‬
‫כך גם החובל בחבירו יהיה חייב לשלם לנחבל את‬
‫ההוצאות הרפואיות גם אם קופת החולים תכסה‬           ‫'ריפוי' ‪ -‬הוא אחד מהחיובים שהתורה השיתה‬
                                                  ‫על החובל ומזיק את חבירו‪ ,‬ולמדים זאת מהפסוק‬
                                 ‫את ההוצאות‪.‬‬      ‫"ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא" (שמות כ"א‬
                                                  ‫י"ט)‪ ,‬והאחרונים התחבטו כיצד להגדיר את החיוב‬
‫אמנם אם חיוב ריפוי שהשיתה התורה על‬                ‫שהתורה הטילה על החובל‪ ,‬האם הוא חייב לניזק‬
‫החובל אינו חוב ממון אלא שהחובל מחויב לדאוג‬        ‫סכום כסף כפי ערך ההוצאות הרפואיות והרי זה‬
‫לרפואתו של הנחבל‪ ,‬אם כן מאחר וקופת החולים‬         ‫חוב ממוני שבין החובל לנחבל‪ ,‬או שאין זה חוב ממון‬
‫כבר כיסתה לנחבל את ההוצאות הרפואיות ממילא‬         ‫אלא שעל המזיק לדאוג לרפואתו של הנחבל‪ ,‬רק‬
‫לא נותר על החובל כל חיוב‪ ,‬וזכה החובל ומלאכתו‬      ‫שממילא אם יהיו הוצאות כספיות בגין הריפוי‪ ,‬יהיה‬
                                                  ‫מוטל על החובל לשלם את ההוצאות הרפואיות‬
                         ‫נעשתה על ידי אחרים‪.‬‬
                                                                      ‫לגורמי הרפואה הרלוונטיים‪.‬‬
‫כך שהנידון האם הנחבל רשאי לתבוע מהמזיק‬
‫את ההוצאות הרפואיות כאשר קופת חולים כבר‬           ‫בנידון זה הארכנו בקונטרס המזיק ('ניזק ללא‬
‫כיסתה את ההוצאות‪ ,‬יהיה תלוי בהכרעת הספק‬           ‫הפסדים' עלה ח')‪ ,‬והעלנו שם כמה וכמה השלכות‬
‫במהות חיוב החבלה אם הוא חוב ממון או חיוב‬          ‫מעשיות הנגזרות מדיון זה‪ ,‬והסקנו שהגאון רבי‬
                                                  ‫אלחנן וסרמן הי"ד בקובץ שיעורים (כתובות אות‬
                        ‫לדאוג לרפואת הנחבל‪.‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105