Page 61 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫סא‬ ‫משה‬ ‫'א גריש ‪' -‬ט הלע‬ ‫מתנת‬

‫יקבל היתר לצוד דגים מכיון שבמקרה כרוך בזה גם‬ ‫ביומא העוסקת בזריז בהצלת נפשות‪ ,‬שעליו‬
‫הצלת נפשות‪.‬‬ ‫מליצה שם הבריתא והזריז הרי זה משובח‪ ,‬אלא‬
‫שתוך כדי עיסוקו בעבודת הקודש הוא גם מנסה‬
‫מוכרח במעשיו‬
‫לצוד דגים‪.‬‬
‫וביותר יובן חילוקו של המהר"ם חביב על פי‬
‫דברי הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ זצ"ל‬ ‫ולכן למרות שמהסוגיא במנחות מתבאר‬
‫(בחידושיו לכתובות סימן ו') שביאר שההיתר‬ ‫ששיטת רבא היא שפורס המצודה חייב‪ ,‬אין זאת‬
‫לצוד דגים אגב הצלת התינוק‪ ,‬הוא מחמת זאת‬ ‫אלא מכיון שעיקר עיסוקו הינו לצוד דגים ורק בדרך‬
‫שכשטובע תינוק בים יש חיוב לפרוס מצודה בכדי‬ ‫אגב הוא ניסה גם להיות שותף בניסיונות לאתר את‬
‫להציל אותו‪ ,‬ומאחר ופורס המצודה מחויב לעשות‬ ‫התינוק‪ ,‬אבל בסוגיא ביומא שעיקר עיסוקו הוא‬
‫כן‪ ,‬לכן ההתיחסות לתועלת הנוספת היא כדבר‬ ‫הצלת נפשות בזה לא נופל כל פגם אם אגב ההצלה‬
‫הנעשה ממילא‪ ,‬ולכן אין כל דופי בזה שהיה לו‬
‫אגב כך תועלת נוספת‪[ ,‬ולהלן עלה י' נציג מסקנה‬ ‫הוא יכוין גם לצוד דגים‪.‬‬
‫הלכתית שהסיק הגאון רבי שמעון יהודה הכהן‬
‫שקאפ זצ"ל מחמת תובנה זאת]‪ ,‬ואם כן ברור‬ ‫והחיד"א (ברכי יוסף אורח חיים סימן שכ"ח‬
‫שהיתר זה שייך רק אם אכן פריסת המצודה היתה‬ ‫אות ו') קילס את ביאורו של המהר"ם חביב‪.‬‬
‫בכדי להציל נפשות שבאופן כזה מאחר והוא היה‬
‫מוכרח על כך ממילא ההתייחסות לתועלת הנוספת‬ ‫שלא ימנע מפיקוח נפש‬
‫אינה אלא כדבר הנעשה ממילא‪ ,‬אבל באם עיקר‬
‫המטרה בפריסת המצודה היתה בכדי לצוד דגים‬ ‫דברי מהר"ם חביב יתבארו היטב על פי דברי‬
‫לא ניתן להגדיר את צידת הדגים כפעולה הנעשית‬ ‫הר"ן (שבת דף ל"ח עמוד א' מדפי הרי"ף) שהביא‬
‫ממילא‪ ,‬ומובן היטב חילוקו של המהר"ם חביב בין‬ ‫את דברי הירושלמי (שבת פרק י"ג משנה ו') "ר'‬
‫אופן שעיקר המטרה היא הצלת נפשות‪ ,‬לבין אופן‬ ‫יוסי בי רבי בון בשם רב חונה‪ ,‬ראה תינוק מבעבע‬
‫בנהר ונתכוין להעלותו ולהעלות נחיל של דגים עמו‬
‫שהמטרה העיקרית הינה לצוד דגים‪.‬‬ ‫מותר"‪ ,‬וביאר הר"ן שההיתר של הירושלמי לכוין‬
‫בד בבד עם הצלת התינוק גם לצוד דגים אין זאת‬
‫מסקנה‪:‬‬ ‫אלא שחכמים התירו לעשות כן "כדי שלא ימנע‬
‫בשום ענין מפקוח נפש המוטלת חובה עליו"‪ ,‬כלומר‬
‫המהר"ם חביב חילק בין מקרה שעיקר‬ ‫שלמרות שמעיקר הדין היה עלינו לאסור לכוין‬
‫התכלית של פורס המצודה היא להציל את‬ ‫לתועלת הנוספת‪ ,‬אבל חכמים ראו צורך להקל‬
‫התינוק שבאופן כזה לא יפול שום פגם במעשיו‬ ‫בזה בכדי שאנשים לא ימשכו את ידיהם מלהיות‬
‫באם הוא יכוין גם לתועלת אחרת‪ ,‬אבל באופן‬ ‫שותפים בהצלת נפשות‪ ,‬ומאחר ומבואר בר"ן‬
‫שעיקר מטרת פורס המצודה היא לצוד דגים‬ ‫ששורש ההיתר הוא קולא שהקילו חכמים בהלכות‬
‫בזה אין כל היתר לפעולתו למרות שהוא יכון גם‬ ‫פיקוח נפש‪ ,‬אם כן מסתבר שקולא זו היא דוקא‬
‫כאשר עיקר עיסוקו של המציל הינו בניסיונות‬
‫להצלת התינוק‪.‬‬ ‫ההצלה‪ ,‬בזה לא אסרו עליו חכמים לכוין גם לתועלת‬
‫משנית‪ ,‬אבל אדם שעיקר חשקו הוא לצוד דגים לא‬