Page 59 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 59

‫נט‬  ‫משה‬  ‫'א גריש ‪' -‬ט הלע‬                       ‫מתנת‬

‫במחלוקת רבה ורבא‪ ,‬ולפי ביאור זה מחלוקתם‬         ‫בשביל להציל את התינוק והן בשביל לצוד דגים‬
‫היא באופן שהפורס לא שמע שתינוק טבע בים‪,‬‬                                             ‫יהיה חייב‪.‬‬
‫ולמרות זאת נחלקו רבה ורבא האם במקרה שעלה‬
‫תינוק במצודתו יפטר הפורס‪ ,‬שרבה סובר שהפורס‬      ‫וכהבנת המהר"ם חביב במחלוקת רבה ורבא‬
‫יפטר וזאת מחמת שהעיקר זה המעשה‪ ,‬ומאחר‬           ‫כן פירש גם הקרן אורה (שבת דף קל"ז עמוד א')‪,‬‬
‫והתברר שפריסת המצודה היתה מעשה הצלה‬             ‫אך השפת אמת (מנחות דף ס"ד עמוד א') כתב‬
‫ממילא יפטר הפורס‪ ,‬אבל רבא סובר שהעיקר זה‬        ‫שבהכרח רבא שמחייב חלק על רבה וסובר שפורס‬
‫המחשבה‪ ,‬ומאחר והפורס כלל לא שמע שטבע‬            ‫המצודה התכוין רק לצוד את הדגים ולכן הוא מחיב‬
‫כאן תינוק אם כן בודאי שמחשבתו היתה רק על‬        ‫גם אם עלו במצודה גם תינוק וגם דגים‪ ,‬ולדברי‬
‫צידת דגים‪ ,‬ולכן הוא חייב גם אם במקרה עלה‬        ‫השפת אמת הן לרבה והן לרבא אם פורס המצודה‬
                                                ‫יתכוין גם להצלה הוא יהיה פטור וזאת למרות‬
                              ‫תינוק במצודה]"‪.‬‬   ‫שהוא התכוין גם לדגים‪ ,‬והסיבה שרבא מחייב אינה‬
                                                ‫אלא מחמת שהוא לא התכוין אלא לצידת הדגים‪.‬‬
‫ולביאור זה רבה ורבא נחלקו רק באופן שלא‬
‫שמע שהתינוק טבע בים‪ ,‬אבל אם הוא שמע‬                           ‫המתבאר‬
‫כולם מודים שהמציל פטור‪ ,‬והיינו כיון שאם פורס‬
‫המצודה שמע שנפל תינוק לים הוא ודאי התכוין גם‬    ‫נמצא שלהבנת מהר"ם חביב והקרן אורה‬
‫לתינוק‪ ,‬ומכיון שהוא התכוין גם להצלת התינוק לכן‬  ‫מחלוקתם של רבה ורבא הוא באופן שבמעשה‬
                                                ‫ההצלה נכלל גם כונה לתועלת אחרת‪ ,‬אבל לדעת‬
   ‫הוא יהיה פטור למרות שהוא התכוין גם לדגים‪.‬‬    ‫השפת אמת לכל הדעות אם כיון גם להצלה הוא‬
                                                ‫יהיה פטור‪ ,‬וזאת למרות שהוא התכוין גם למטרה‬
           ‫שמע ולא שמע‬                          ‫נוספת‪ ,‬והמחלוקת של רבה ורבא היא האם‬
                                                ‫העובדה שפורס המצודה שמע שטבע תינוק בים‬
‫אך כל זה נכון אם גורסים בגמרא "לא שמע‬
‫שטבע תינוק בים"‪ ,‬אבל רש"י גורס גם בביאור‬              ‫מכריחה שאכן הוא כיון גם להצלת התינוק‪.‬‬
‫השני בגמרא "שמע שטבע תינוק בים"‪ ,‬והוא מבאר‬
‫שלמרות שבביאור הראשון הבינה הגמרא שכל‬                       ‫איכא דאמרי‬
‫הסיבה שרבה פוטר מכיון שפורס המצודה שמע‬
‫שתינוק טבע בים בודאי שהוא התכוין גם להצלת‬       ‫אמנם בגמרא יש ביאור נוסף במחלוקת של‬
‫התינוק‪ ,‬אבל בביאור השני הגמרא הבינה שאין‬        ‫רבה ורבא‪ ,‬ולביאור זה הן לרבה והן לרבא פורס‬
‫משמעות לכך שפורס המצודה שמע שתינוק טבע‬          ‫המצודה לא יהיה חייב אם הוא התכוין גם למטרת‬
‫בים‪ ,‬ומחלוקתם של רבה ורבא היא בין אם פורס‬
‫המצודה שמע שתינוק טבע בים‪ ,‬ובין אם פורס‬                                         ‫הצלת התינוק‪.‬‬
‫המצודה לא שמע שתינוק נפל לים‪ ,‬אלא מחלוקתם‬
‫היא האם העיקר זה המעשה וממילא מכיון שהוא‬        ‫"ואיכא דאמרי‪ ,‬אמר ליה היינו פלוגתייהו דרבה‬
‫הציל את התינוק הוא יהיה פטור‪ ,‬או שהעיקר זה‬      ‫ורבא‪ ,‬דאיתמר לא שמע שטבע תינוק בים‪ ,‬ופרש‬
‫הכונה ומאחר והוא התכוין לצוד דגים לכן הוא יהיה‬  ‫מצודה להעלות דגים והעלה דגים‪ ,‬חייב‪ ,‬להעלות‬
‫חייב למרות שהוא גם הציל את התינוק‪ ,‬ומכיון‬       ‫דגים והעלה תינוק ודגים‪ ,‬רבה אמר פטור‪ ,‬ורבא אמר‬
                                                ‫חייב‪ ,‬רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו‪ ,‬ורבא אמר‬
                                                ‫חייב זיל בתר מחשבתו [הגמרא מציגה ביאור נוסף‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64