Page 56 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גריש ‪' -‬ח הלע‬ ‫מתנת‬ ‫נו‬

‫ב' בד"ה ואף על גב דצייד כוורי) שכתב "שאפילו‬ ‫נדחק לפרש שהירושלמי לא התיר לכתחילה‬
‫הוא צריך לדבר"‪ ,‬כלומר שאפילו אם פורס המצודה‬ ‫לעשות כן‪ ,‬כי לכתחילה בודאי שאין כל היתר לצרף‬
‫צריך לדגים הוא אינו צריך להמנע מלפרוס את‬ ‫למחשבת הצלת נפשות גם כונה נוספת‪ ,‬אלא עיקר‬
‫המצודה‪ ,‬ואם ההיתר לפרוס את המצודה הוא אך‬ ‫כונת הירושלמי להורות לנו שאם בדיעבד עלה נחיל‬
‫ורק כאשר הפורס מכוין רק לצורך הצלת התינוק‪,‬‬
‫אם כן לשם מה כתב רש"י שהפורס צריך לדגים‪,‬‬ ‫דגים מהים הוא יהיה פטור על כך‪.‬‬
‫ובהכרח שרש"י סבור שגם כאשר הוא מכוין לצוד‬
‫דגים מותר לו לפרוס את המצודה‪ ,‬ואמנם בפרי‬ ‫דקא ממכיך מכוכי‬
‫מגדים (אורח חיים סימן שכ"ח אשל אברהם ס"ק‬
‫ח') ביאר את דברי רש"י שאף שצריך לכל אלו‬ ‫המהר"ם חביב בספרו כפות תמרים (יומא דף‬
‫מכל מקום אין כוונתו לכך‪ ,‬וכתב המחנה ישראל‬ ‫פ"ד עמוד ב') הוכיח כשיטות המתירות לכוין גם‬
‫(שם) שביאורו של הפרי מגדים ברש"י דחוק‪,‬‬ ‫בשביל התועלת האישית‪ ,‬מהמקרה הרביעי המופיע‬
‫אלא המחוור בדברי רש"י שהוא סבור שאף מותר‬ ‫בברייתא‪" ,‬מכבין ומפסיקין מפני הדליקה בשבת‪,‬‬
‫לכוין לכתחילה לצוד את הדגים‪ ,‬מסקנה זו תואמת‬ ‫והזריז הרי זה משובח‪ ,‬ואין צריך ליטול רשות מבית‬
‫את דברי המהר"ם חביב שהוכיח כן מפרושו של‬ ‫דין‪ ,‬ואף על גב דקא ממכיך מכוכי‪[ ,‬מונעים מהדלקה‬
‫רש"י על דברי הגמרא "דקא ממכיך מכוכי"‪ ,‬וכמו‬ ‫להתפשט אף אם אגב כך הוא מנמיך את האש‪ ,‬ובכך‬
‫הוא מכין את הגחלים בכדי שיוכל לצלות עליהם‬
‫שהתבאר‪.‬‬ ‫במוצאי שבת]"‪ ,‬והרי אין ספק שבכדי להשיג את‬
‫התוצאה שהגחלים יהיו מוכנים לצליה נצרכת כונה‬
‫דקא מיכוין‬ ‫מיוחדת לכבות את האש באופן שתושג מטרה זו‪,‬‬
‫ולמרות זאת כתוב שמותר לעשות כן‪ ,‬הרי שאין כל‬
‫הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל (בגליון שולחן‬
‫ערוך אורח חיים סימן שכ"ח על דברי המגן אברהם‬ ‫מניעה לכוין גם למטרה הנוספת‪.‬‬
‫בס"ק ח') כתב שנידון זה תלוי בגירסאות בגמרא‬
‫ביומא‪ ,‬כי לפי הנוסח המופיע בספרים שלנו כתוב‬ ‫אמנם ראיה זו נכונה רק לפירושו של רש"י‬
‫בברייתא באופן השלישי "ראה שננעל הדלת בפני‬ ‫בסוגיא‪ ,‬אמנם המאירי הסובר שאין כל היתר לכוין‬
‫תינוק‪ ,‬שוברה ומוציאו‪ ,‬והזריז הרי זה משובח‪,‬‬ ‫לכתחילה לצורך המטרה הנוספת‪ ,‬הוא אכן פירש‬
‫ואין צריך ליטול רשות מבית דין‪ ,‬ואף על גב דקא‬ ‫את דברי הגמרא "דקא ממכיך מכוכי" באופן שונה‪,‬‬
‫מיכוין למיתבר בשיפי‪[ ,‬תינוק שננעלה בפניו הדלת‬ ‫ולפירושו אין כל ראיה מגמרא זו‪ ,‬כי הוא פירש‬
‫ויש חשש שמרוב בהלה הוא יסתכן‪ ,‬אין כל מניעה‬ ‫ממכיך ממוכי "אף על פי שבשעת כיבוי הוא ממעך‬
‫לשבור את הדלת ולהוציאו‪ ,‬וזאת למרות שאגב‬ ‫את הקרקע ומשוה גומות"‪ ,‬ופעולה זו של השוואת‬
‫שבירת הדלת הוא מכון לפצל ממנה קיסמים‬ ‫גומות יכולה להעשות גם בהיסח הדעת תוך כדי‬
‫להשתמש בהם לצרכיו]‪ ,‬ומלשון הגמרא "דקא‬
‫מיכוין" מתבאר שמותר לעשות כן למרות שהוא‬ ‫פעולת ההצלה‪.‬‬
‫מתכון לפצל מהדלת קיסמים בכדי להשתמש בהם‬
‫לצרכיו‪ ,‬וזה כמתבאר מדברי רש"י והר"ן שאין כל‬ ‫אפילו הוא צריך לדבר‬
‫מניעה לכוין לכתחילה גם בשביל התועלת האישית‪.‬‬
‫המשנה ברורה בספרו מחנה ישראל (פרק ל"א‬
‫הערה א') הוכיח שמותר לכוין לכתחילה למטרה‬
‫הנוספת‪ ,‬מדברי רש"י (שם ביומא דף פ"ד עמוד‬