Page 56 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 56
משה 'א גריש ' -ח הלע מתנת נו
ב' בד"ה ואף על גב דצייד כוורי) שכתב "שאפילו נדחק לפרש שהירושלמי לא התיר לכתחילה
הוא צריך לדבר" ,כלומר שאפילו אם פורס המצודה לעשות כן ,כי לכתחילה בודאי שאין כל היתר לצרף
צריך לדגים הוא אינו צריך להמנע מלפרוס את למחשבת הצלת נפשות גם כונה נוספת ,אלא עיקר
המצודה ,ואם ההיתר לפרוס את המצודה הוא אך כונת הירושלמי להורות לנו שאם בדיעבד עלה נחיל
ורק כאשר הפורס מכוין רק לצורך הצלת התינוק,
אם כן לשם מה כתב רש"י שהפורס צריך לדגים, דגים מהים הוא יהיה פטור על כך.
ובהכרח שרש"י סבור שגם כאשר הוא מכוין לצוד
דגים מותר לו לפרוס את המצודה ,ואמנם בפרי דקא ממכיך מכוכי
מגדים (אורח חיים סימן שכ"ח אשל אברהם ס"ק
ח') ביאר את דברי רש"י שאף שצריך לכל אלו המהר"ם חביב בספרו כפות תמרים (יומא דף
מכל מקום אין כוונתו לכך ,וכתב המחנה ישראל פ"ד עמוד ב') הוכיח כשיטות המתירות לכוין גם
(שם) שביאורו של הפרי מגדים ברש"י דחוק, בשביל התועלת האישית ,מהמקרה הרביעי המופיע
אלא המחוור בדברי רש"י שהוא סבור שאף מותר בברייתא" ,מכבין ומפסיקין מפני הדליקה בשבת,
לכוין לכתחילה לצוד את הדגים ,מסקנה זו תואמת והזריז הרי זה משובח ,ואין צריך ליטול רשות מבית
את דברי המהר"ם חביב שהוכיח כן מפרושו של דין ,ואף על גב דקא ממכיך מכוכי[ ,מונעים מהדלקה
רש"י על דברי הגמרא "דקא ממכיך מכוכי" ,וכמו להתפשט אף אם אגב כך הוא מנמיך את האש ,ובכך
הוא מכין את הגחלים בכדי שיוכל לצלות עליהם
שהתבאר. במוצאי שבת]" ,והרי אין ספק שבכדי להשיג את
התוצאה שהגחלים יהיו מוכנים לצליה נצרכת כונה
דקא מיכוין מיוחדת לכבות את האש באופן שתושג מטרה זו,
ולמרות זאת כתוב שמותר לעשות כן ,הרי שאין כל
הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל (בגליון שולחן
ערוך אורח חיים סימן שכ"ח על דברי המגן אברהם מניעה לכוין גם למטרה הנוספת.
בס"ק ח') כתב שנידון זה תלוי בגירסאות בגמרא
ביומא ,כי לפי הנוסח המופיע בספרים שלנו כתוב אמנם ראיה זו נכונה רק לפירושו של רש"י
בברייתא באופן השלישי "ראה שננעל הדלת בפני בסוגיא ,אמנם המאירי הסובר שאין כל היתר לכוין
תינוק ,שוברה ומוציאו ,והזריז הרי זה משובח, לכתחילה לצורך המטרה הנוספת ,הוא אכן פירש
ואין צריך ליטול רשות מבית דין ,ואף על גב דקא את דברי הגמרא "דקא ממכיך מכוכי" באופן שונה,
מיכוין למיתבר בשיפי[ ,תינוק שננעלה בפניו הדלת ולפירושו אין כל ראיה מגמרא זו ,כי הוא פירש
ויש חשש שמרוב בהלה הוא יסתכן ,אין כל מניעה ממכיך ממוכי "אף על פי שבשעת כיבוי הוא ממעך
לשבור את הדלת ולהוציאו ,וזאת למרות שאגב את הקרקע ומשוה גומות" ,ופעולה זו של השוואת
שבירת הדלת הוא מכון לפצל ממנה קיסמים גומות יכולה להעשות גם בהיסח הדעת תוך כדי
להשתמש בהם לצרכיו] ,ומלשון הגמרא "דקא
מיכוין" מתבאר שמותר לעשות כן למרות שהוא פעולת ההצלה.
מתכון לפצל מהדלת קיסמים בכדי להשתמש בהם
לצרכיו ,וזה כמתבאר מדברי רש"י והר"ן שאין כל אפילו הוא צריך לדבר
מניעה לכוין לכתחילה גם בשביל התועלת האישית.
המשנה ברורה בספרו מחנה ישראל (פרק ל"א
הערה א') הוכיח שמותר לכוין לכתחילה למטרה
הנוספת ,מדברי רש"י (שם ביומא דף פ"ד עמוד