Page 58 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 58

‫משה‬  ‫'א גריש ‪' -‬ט הלע‬                           ‫מתנת‬  ‫נח‬

                                                      ‫עלה ט'‬

        ‫דעתו רק על צידת דגים‬                                 ‫עיקר וטפל‬

‫אמנם מאחר ולא התפרש בגמרא סברת רבא‪,‬‬             ‫מנחות (דף ס"ד עמוד א') "איתמר‪ ,‬שמע שטבע‬
‫אם כן יתכן שגם רבא קיבל את הגישה שאדם‬           ‫תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים‪ ,‬והעלה דגים‬
‫ששמע שתינוק טבע בים‪ ,‬גם אם הוא עסוק עתה‬         ‫חייב‪ ,‬להעלות דגים‪ ,‬והעלה דגים ותינוק‪ ,‬רבא אמר‬
‫בצידת דגים אבל הוא יהיה מעונין גם לנסות להציל‬   ‫חייב‪ ,‬ורבה אמר פטור‪ ,‬ועד כאן רבה לא קא פטר‪,‬‬
‫את התינוק‪ ,‬והסיבה שרבא חייב את הפורס אינה‬       ‫אלא כיון דשמע אמרינן נמי דעתיה אתינוק‪ ,‬אבל‬
‫מחמת שהוא לא חשב לנסות להציל את התינוק‪,‬‬         ‫לא שמע לא [הגמרא מבארת שהמחלוקת של‬
‫אלא הסיבה שרבא מחייב מכיון שרבא סובר‬            ‫רבה ורבא היא רק באופן שפורס המצודה שמע‬
‫שהמכוין בעת פעולת ההצלה למטרה נוספת חייב‪,‬‬       ‫שתינוק טבע בים‪ ,‬ולכן סבר רבה שלמרות שהוא‬
‫כי המחשבה להציל את התינוק אינה מתרת לנצל‬        ‫התכוין לצוד דגים הוא יהיה פטור‪ ,‬כי מאחר והוא‬
‫את פריסת המצודה גם למטרות נוספות‪ ,‬ומכיון‬        ‫שמע שטבע תינוק בים אם כן בודאי שהיה לו כונה‬
‫שפורס המצודה חשב גם על צידת דגים לכן למרות‬      ‫גם לנסות להציל את התינוק‪ ,‬אבל אם הפורס לא‬
‫שהוא גם הצליח להציל את התינוק למרות זאת הוא‬     ‫שמע כלל שתינוק טבע בים והוא פרס את המצודה‬
                                                ‫רק בכדי לצוד דגים הוא לא יפטר מחמת זאת‬
                                    ‫יהיה חייב‪.‬‬
                                                                   ‫שבמקרה הוא הציל תינוק]"‪.‬‬
            ‫מהר"ם חביב‬
                                                      ‫דעתו גם להציל את התינוק‬
‫לעיל (עלה ח') הצגנו מחלוקת ראשונים האם‬
‫כשתינוק טבע בנהר מותר לפרוס מצודה גם בכדי‬       ‫מתבאר שדעת רבה היא שאם פורס המצודה‬
‫לצוד דגים‪ ,‬ומהר"ם חביב בספרו כפות תמרים‬         ‫חשב הן בכדי להציל את התינוק והן בכדי לצוד‬
‫(יומא דף פ"ד עמוד ב') הוכיח מלשון הגמרא ביומא‬   ‫דגים הוא אינו חייב‪ ,‬ולכן כל ששמע שנפל תינוק‬
‫(דף פ"ד עמוד ב') "ואף על גב דקא מיכוין" שאין‬    ‫לים יהיה פטור כיון שמסתבר שהוא חשב גם‬
‫כל מניעה בעת פעולת ההצלה לחשוב גם בשביל‬         ‫לנסות להציל את התינוק‪ ,‬ויתכן שאף רבא לא‬
‫מטרה נוספת‪ ,‬ומפני כן הוא תמה שבסוגיא במנחות‬     ‫חולק על עיקרון זה‪ ,‬אלא שרבא חלק על הפרשנות‬
‫מבואר שהלכה זו שנויה במחלוקת בין רבה לרבא‪.‬‬      ‫הטוענת שאם פורס המצודה שמע שטבע תינוק‬
                                                ‫בים אם כן בודאי שהוא התכוין גם בכדי להציל את‬
‫הוי אומר שמהר"ם חביב פירש שהן רבה והן‬           ‫התינוק‪ ,‬אלא רבא סובר שמכיון שפורס המצודה‬
‫רבא מסכימים שפורס המצודה כיון גם בשביל‬          ‫טוען שכונתו היתה לצוד דגים‪ ,‬אם כן יתכן שאדם‬
‫הצלת התינוק‪ ,‬אלא שהם נחלקו האם העוסק‬            ‫זה היה אדיש לחלוטין להצלת התינוק‪ ,‬וכל כונתו‬
‫בפעולת הצלה וכיון גם לתועלת נוספת יהיה חיב‪,‬‬     ‫היתה אך ורק בכדי לצוד דגים‪ ,‬ואכן אם פורס‬
‫ולכן תמה מהר"ם חביב שמהסוגיא ביומא מוכח‬         ‫המצודה יתכוין גם להצלת התינוק גם רבא יודה‬
‫שמותר לכתחילה לכוין לתועלת הנוספת‪ ,‬ואילו‬
‫במנחות מבואר שלדעת רבא הפורס מצודה הן‬                                        ‫שהוא יהיה פטור‪.‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63