Page 60 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גריש ‪' -‬ט הלע‬ ‫מתנת‬ ‫ס‬

‫היתר לכתחילה‬ ‫שלגירסת רש"י אין הבדל בין אם פורס המצודה‬
‫שמע שתינוק טבע בים‪ ,‬ובין אם פורס המצודה‬
‫אכן גם אם נסיק מסוגיא זו שאף המכוין‬ ‫לא שמע שתינוק נפל בים‪ ,‬אם כן בהכרח שהסיבה‬
‫בפעולת ההצלה לתועלת נוספת יהיה פטור‪ ,‬אין‬ ‫שרבה פוטר אינה מחמת שהוא התכוין גם להצלת‬
‫זה ענין למחלוקת הראשונים [שהוזכרה בעלה ח']‬ ‫התינוק‪ ,‬כי הרי רבה פוטר גם כשפורס המצודה כלל‬
‫האם מותר לכוין לכתחילה גם לתועלת אישית‬ ‫לא שמע שתינוק טבע בים‪ ,‬אלא הסיבה שרבה‬
‫שאינה כרוכה בפיקוח נפש‪ ,‬כי בסוגיא זו רק דנו‬ ‫פוטר כי הוא סבור שהעיקר זה המעשה‪ ,‬ומכיון‬
‫האם בדיעבד מי שחישב גם לתועלת הנוספת יהיה‬ ‫שבמעשה זה הוא הציל את התינוק לכן פורס‬
‫חייב או פטור‪ ,‬אך יתכן שהן לרבה והן לרבא אסור‬
‫לכתחילה לחשב לתועלת נוספת שאין בה היתר של‬ ‫המצודה יהיה פטור‪.‬‬

‫פיקוח נפש‪[ ,‬ונאריך בזה להלן עלה י"ב]‪.‬‬ ‫קרן אורה‬

‫אמנם באם נסיק מהסוגיא במנחות שהמכוון‬ ‫הקרן אורה (שבת דף קל"ז עמוד א') נקט כן אף‬
‫בפעולת ההצלה גם לתועלת נוספת חייב‪ ,‬תהיה מכך‬ ‫לפי הגירסא "לא שמע"‪ ,‬כי למרות שרבה ורבא דנו‬
‫סתירה לשיטות הראשונים שלמדו מהסוגיא ביומא‬ ‫באופן שפורס המצודה לא שמע שטבע שם תינוק‪,‬‬
‫שאף מותר לכתחילה לכוין לתועלת הנוספת‪ ,‬ואכן‬ ‫אך המחלוקת היא גם באופן שפורס המצודה שמע‬
‫המהר"ם חביב שהבין ממשמעות הסוגיא ביומא‬
‫שהעוסק בהצלת נפשות רשאי לכתחילה לכוין גם‬ ‫שנפל תינוק לים‪.‬‬
‫לתועלת אחרת‪ ,‬ומאידך הוא פירש בביאור הראשון‬
‫שבסוגיא במנחות שרבה ורבא נחלקו היאך הדין‬ ‫לסיכום‪:‬‬
‫כשפורס המצודה חשב גם לנסות להציל את התינוק‬
‫וגם לצוד דגים‪ ,‬ולשיטת רבא המחשבה להציל את‬ ‫לפי הביאור הראשון בגמרא‪ ,‬להבנת מהר"ם חביב‬
‫התינוק אינה פוטרת‪ ,‬לכן הוא תמה שישנה סתירה‬ ‫והקרן אורה מחלוקתם של רבה ורבא היא באופן‬
‫בין הסוגיא ביומא לשיטת רבא בביאור הראשון‬ ‫שבמעשה ההצלה נכלל גם כונה לתועלת אחרת‪ ,‬אבל‬
‫לדעת השפת אמת הן לרבה והן לרבא אם כיון גם‬
‫בסוגיא במנחות‪.‬‬ ‫להצלה הוא יהיה פטור‪ ,‬וזאת למרות שהוא התכוין גם‬
‫למטרה נוספת‪ ,‬והמחלוקת של רבה ורבא היא האם‬
‫עיקר וטפל‬ ‫העובדה שפורס המצודה שמע שטבע תינוק בים‬

‫וביאר המהר"ם חביב שלמרות שבמבט שטחי‬ ‫מכריחה שאכן הוא כיון גם להצלת התינוק‪.‬‬
‫נראים שתי הסוגיות כעוסקות בנידון זהה‪ ,‬אך‬
‫בשימת לב ניכר שיש הבדל יסודי בין שתי הסוגיות‪,‬‬ ‫ולפי הביאור השני שבגמרא לגירסת רש"י‬
‫הסוגיא במנחות עוסקת באדם שעיקר מטרתו היא‬ ‫"שמע"‪ ,‬אין כל הוכחה מהסוגיא‪ ,‬ואילו לגירסא "לא‬
‫לצוד דגים‪ ,‬אלא שבעודו פורס את מצודתו בכדי‬ ‫שמע" לכאורה מוכח שאם פורס המצודה שמע‬
‫לצוד דגים ברשתו‪ ,‬הוא התוודע לכך שאירע מקרה‬ ‫שטבע תינוק בים הוא יהיה פטור וזאת מכיון שבאופן‬
‫טרגי שתינוק טבע בים‪ ,‬והרגש האנושי הניע אותו‬ ‫כזה כלל לא נחלקו רבה ורבא‪ ,‬אבל הקרן אורה סבור‬
‫גם לנסות להציל את התינוק‪ ,‬אבל עיקר תכליתו‬ ‫שגם לגירסא זו המחלוקת היא בין אם פורס המצודה‬
‫היתה ועודנה לצוד דגים‪ ,‬וזאת בשונה מהסוגיא‬ ‫שמע שתינוק טבע בים‪ ,‬ובין אם פורס המצודה לא‬

‫שמע שתינוק נפל בים‪.‬‬