Page 387 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 387

‫שפז‬  ‫משה‬  ‫'ו גריש ‪ -‬רעש תילענ‬  ‫מתנת‬

‫נקודת הדיון‪ ,‬האם לאה גרושה או אלמנה‪ ,‬לגרושה אסור להנשא לכהן‪ ,‬ואילו אלמנה‬
‫רשאית להנשא לכהן כל עוד הוא אינו כהן גדול‪ ,‬ומאחר ולאה התגרשה מדוד אם כן אסור‬
‫לה להנשא לכהן‪ ,‬ולמרות שהגט ניתן בהתניה שדוד לא ישוב ארצה עד מלאות שנה מנתינת‬
‫הגט‪ ,‬אך הרי כבר חלפו ועברו כמה שנים ודוד לא שב‪ ,‬וממילא הגט מוחלט ולאה במעמד של‬
‫גרושה‪ ,‬אלא שמאחר ודוד נהרג בתאונת עבודה אם כן ישום התנאי היה מחמת אונס‪ ,‬ובאונס‬

                                                                        ‫שאינו שכיח הגט בטל‪.‬‬

‫אלא שבפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב') מבואר שגם אם טענת אונס מבטלת את‬
‫הגט‪ ,‬אך כל עוד שיתכן שגם לולא האונס הבעל לא היה מגיע‪ ,‬הגט יהיה מוטל בספק‪ ,‬וזאת‬
‫בגלל שאונס שהצטרף אליו רצון אינו נחשב לאונס‪ ,‬וממילא מאחר ואין כל הוכחה שדוד לא‬

                      ‫היה שב לארץ‪ ,‬ממילא מספק יהיה אסור ללאה להנשא לשמואל כהן‪.‬‬

‫אבל המלבושי יום טוב (משפטי התנאים סימן א')‪ ,‬סובר שאם יש טענת אונס בגיטין הגט‬
‫אינו גט באופן החלטי‪ ,‬וזאת מאחר ויש כאן טענת אונס ממילא אין כל משמעות לשאלה‬
‫התאורטית האם לולא האונס הבעל היה מגיע‪ ,‬כי גם אילו הוא לא היה מגיע אבל מאחר‬
‫שנמנע ממנו להגיע גם בגלל האונס ממילא דינו כאנוס‪ ,‬כי אונס שהצטרף אליו רצון הינו‬
‫בכלל אונס‪ ,‬ולשיטת המלבושי יום טוב שהגט בטל ממילא לאה אינה גרושה אלא אלמנה‬

                                                       ‫ויהיה מותר לה להנשא לשמואל הכהן‪.‬‬

                      ‫ראיות מסוגית אין אונס בגיטין‬

‫בעלה ג' אות א' כתבנו שהפני יהושע הוכיח שיטתו מהמסופר (בכתובות דף ב' עמוד‬
‫ב') על בעל שלא הספיק ליישם את ההתניה בגלל שהמעבורת היתה בצידו השני של הנהר‪,‬‬
‫והוא זעק "חזו דאתאי חזו דאתאי"‪ ,‬ראו שאני בא! ראו שאני בא!‪ ,‬הרי שרק מאחר והיה ניכר‬

                     ‫שהאונס בלבד מנע ממנו מלהגיע בזמן לכן היה לו אליבי לטענת אונס‪,‬‬

‫ההפלאה (כתובות דף ג' עמוד א') ביאר את חשש הפרוצות (כתובות דף ב' עמוד ב')‬
‫כשיטת הפני יהושע שגם כאשר יש אונס אך אם גם לולא האונס הוא לא היה מיישם את‬
‫ההתניה אין טענת אונס‪ ,‬ולכן הפרוצות יטענו שלמרות שהיה אונס הגט לא התבטל כי גם‬

                                                ‫לולא האונס הבעל לא היה מיישם את התנאי‪.‬‬

‫בעלה ג' אות ב' הובא שהפני יהושע תמה על דבריו מהוכחת הגמרא (כתובות דף ב' עמוד‬
‫ב') שאין טענת אונס בגיטין מהמדויק במשנה (גיטין דף ע"ו עמוד ב') "מת הוא דאינו גט‪,‬‬
‫הא חלה הרי זה גט" וזאת למרות שכאשר הוא חלה הוא היה אנוס בישום התנאי‪ ,‬ומשמע‬
‫מהגמרא שאם יש אונס בגיטין חלה הרי הוא כמת‪ ,‬וממילא כמו שבמת הגט בטל בודאות הוא‬
‫הדין שבחלה הגט בטל בודאות‪ ,‬וזאת למרות שיתכן שגם לולא חוליו הוא לא היה מיישם את‬
‫התניה‪ ,‬הרי שטענת אונס רלוונטית גם כאשר הצטרף לאונס רצון‪ ,‬הפני יהושע נדחק ליישב‬
‫זאת‪ ,‬וכבר תמהו בזה המלבושי יום טוב והאור שמח (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה י"ח)‪,‬‬
   382   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392