Page 386 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 386
משה 'ו גריש -רעש תילענ מתנת שפו
נמצא שנחלקו הראשונים האם למסקנת הסוגיא בנדרים מדמים אונס בקיום תנאי
לפטור אונס הכללי ,מרש"י (כתובות דף ג' עמוד א') ומדברי המאירי (כתובות דף ב' עמוד
ב') מתבאר שהמקור לדין אונס בקיום התנאי הוא מפטור אונס בכללות משפטי התורה ,אך
מאידך מתוספות ומפירוש הרא"ש (נדרים כ"ז עמוד א') מתבאר שאין לדמות הנידונים ,כי
נידון טענת אונס במימוש התנאי יסודו באומד הדעת של המתנה ,ואינו ענין כלל לפטור
הכללי.
עלה ג'
אלמנה או גרושה
בעלה ג' דנו אודות ההיתר של שמואל כהן לשאת את לאה אלמנתו של דוד ז"ל ,וזאת
מחמת שבדיקת קורות החיים של לאה עוררה בזה שאלה הלכתית.
היה זה בשנת תשס"ג ,באותה העת לאה ודוד ז"ל התגוררו בפתח
תקוה ,ולדוד הוצע לנהל מפעל בניו יורק ,ההכנסה הגבוהה הלהיבה
את דוד והוא החליט לבדוק את הרעיון ,הוא ורעיתו טסו לניו יורק
וביקרו במפעל ,דוד החליט לסגור על זה ,אבל לאה הסתייגה
מהרעיון להעתיק את מגוריהם לארצות הברית ,לאחר דין ודברים
שהיה ביניהם לא היה מנוס אלא להפרד ,ודוד נתן ללאה גט ,רגע
לפני נתינת הגט חכך דוד בדעתו וביקש מבית הדין להוסיף לגט
פסיקה הקובעת שבאם בתוך שנה הוא יתחרט ויחליט לחזור ארצה
הגט יהיה בטל ,למרות שבית הדין לא אהב לכתוב גט בנוסח כזה,
אך מאחר והיה חשש שאם לא יאשרו לדוד לכתוב כזה גט הוא יעגן
את לאה ,לכן בית הדין אישר לסופר להוסיף פסיקה בגט הקובעת
שהגט ניתן בהתניה שדוד לא ישוב ארצה בתוך שנה ,ובאם אכן הוא
לא ישוב הגט יהיה תקף כבר מעכשיו.
שלושה חודשים לאחר שדוד עזב את הארץ התבשרה לאה
שדוד נהרג בתאונת עבודה במפעל אותו הוא ניהל ,ועתה שבע
שנים לאחר מכן הוצע לה להנשא לשמואל כהן.