Page 382 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 382
משה 'ו גריש -רעש תילענ מתנת שפב
מאירופה לארץ ,כך שמאחר ובאותה העת הוא שהה
בצרפת לא התאפשר לו לשוב לארץ ולהופיע בפני
בית הדין ולממש את זכותו לבטל את הגט ,וממילא יש
לראות בסיטואציה שנוצרה כמצב של קיום ההתניה
מחמת אונס ,לאור זאת הוא מבקש מבית הדין להורות
שהגט בטל.
האם יש אליבי לטענתו של דן?
טענתו של דן נשמעת כתואנה מגוחכת לאור העובדה שהוא כלל לא רכש כרטיס
לנסיעה ,והוא כלל לא התכון לשוב לארץ ,ובאור לז' ניסן הוא אף ערך חגיגה מיוחדת
כביטוי לשמחתו על כך שהגט הפך להחלטי ,כך שברור שהויתור על אופצית ביטול הגט
נעשתה מדעת ומרצון ,ללא כל קשר לכך שהופסקו הטיסות בין אירופה לישראל ,וממילא
טענת האונס נשמעת כטענה קנטרנית נטו.
אך למרבה ההפתעה בית הדין התייחס ברצינות לטענתו של דן ,ומחמת הקושי לקבל
החלטה ברורה הם הודיעו שרק בעוד חודש יתכנס בית הדין לישיבה נוספת לדון בכשרותו
של הגט.
בשריג ו' העלנו בשבעה עלים צדדים שונים בליבון הספק ,והוכחות לכאן ולכאן שדלו
רבותינו האחרונים מסוגיות הגמרא ומדברי הראשונים וגדולי הפוסקים ,בנעילת השער
נחזור ונציג בקצרה את עיקרי הדברים ,והמסקנות.
"תן לחכם ויחכם עוד" (משלי פרק ט' פסוק ט').
בית הספק
מושא הדיון הינו העובדה שהויתור על אופצית ביטול הגט נעשתה באונס ורצון בו
זמנית ,מחד דן כלל לא תיכנן לשוב לארץ ולהודיע לבית הדין על ביטול הגט ,מאידך גם
אילו היה דן מעונין לחזור לארץ לפני תום שלושת החודשים הוא לא היה יכול לעשות זאת
בגלל שהטיסות בין אירופה לישראל הופסקו.
השילוב בין אונס לרצון כבר נידון רבות בשריג ב' ג' ד' ה' ,אך למרות הדמיון בין
הנושאים ישנו חילוק מהותי ביניהם ,וזאת מאחר ובשונה מאונס ורצון במצות ועבירות
ששם המבדק הוא הביצוע בפועל של המצוה והעבירה ,ומפני כן כאשר עבירה או מצוה
נעשים מתוך שילוב של אונס עם רצון הדיון הוא האם נקודת האונס היא המרכזית בעשיה
או שהרצון הוא הדומיננטי ,אבל כאשר אנו דנים אודות ישום התניה באונס ורצון כאן מעבר