Page 207 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫רז‬ ‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬

‫מנין שיהרג ואל יעבור‬ ‫למדו ההוא לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה‪ ,‬ומה אם‬
‫עבודת כוכבים שהיא חמורה מן הכל העובד אותה‬
‫ביומא (דף פ"ב עמוד א') "שאין לך דבר שעומד‬ ‫באונס אינו חייב כרת ואין צריך לומר מיתת בית דין‪,‬‬
‫בפני פקוח נפש‪ ,‬חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות‬ ‫קל וחומר לשאר מצות האמורות בתורה‪ ,‬ובעריות‬
‫ושפיכות דמים‪ ,‬עבודה זרה מנלן‪ ...‬גילוי עריות‬
‫ושפיכות דמים מנא לן [מנין שאם אונסים אותו‬ ‫הוא אומר ולנערה לא תעשה דבר"‪.‬‬
‫לעבור על גילוי עריות או שפיכות דמים יהרג ואל‬
‫יעבור]‪ ,‬דתניא רבי אומר 'כי כאשר יקום איש על‬ ‫כיון שאין קישוי אלא לדעת‬
‫רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה' [בפרשת כי תצא‬ ‫הוא לא אנוס וחייב מיתה‬
‫(דברים כ"ב כ"ו) כתוב לגבי נערה מאורסה שנאנסה‬
‫"ולנערה לא תעשה דבר‪ ,‬אין לנערה חטא מות‪ ,‬כי‬ ‫למרות זאת לגבי גילוי עריות פסק הרמב"ם‬
‫כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה"‪,‬‬ ‫(פרק א' מהלכות איסורי ביאה הלכה ט') "אנוס‬
‫ומקשה הגמרא] וכי מה ענין למדנו מרוצח לנערה‬ ‫פטור מכלום‪ ,‬מן המלקות‪ ,‬ומן הקרבן‪ ,‬ואין צריך לומר‬
‫המאורסה [לגבי מה התורה מדמה את האונס נערה‬ ‫מן המיתה‪ ,‬שנאמר ולנערה לא תעשה דבר‪ ,‬במה‬
‫מאורסה לרוצח]‪ ...‬מה רוצח יהרג ואל יעבור‪ ,‬אף‬ ‫דברים אמורים בשנאנס הנבעל‪ ,‬אבל הבועל אין לו‬
‫אונס שאין קישוי אלא לדעת"‪ ,‬מתבאר שמי שאנסו‬
‫נערה המאורסה יהרג ואל יעבור"‪.‬‬ ‫אותו לבעול אין לו מעמד של אנוס‪ ,‬ומפני כן אם הוא‬
‫עשה זאת בפני עדים‪ ,‬והם התרו בו שאם הוא יעבור‬
‫לשיטת הרמב"ם גמרא זו משוללת הבנה‪ ,‬לשם‬ ‫הוא יהרג‪ ,‬אחת דינו למיתה‪ ,‬וזאת למרות שאנסים‬
‫מה אנו זקוקים לאתר מקור לכך שבגילוי עריות‬ ‫איימו עליו שאם הוא לא יבעל הם יהרגו אותו‪ ,‬עם‬
‫יהרג ואל יעבור‪ ,‬והרי לשיטת הרמב"ם מאחר ואין‬ ‫זאת אם הוא עבר ובעל הוא חייב מיתה‪ ,‬כי אין קישוי‬
‫קישוי אלא לדעת‪ ,‬אם כן אין אופציה של אונס‬
‫בגילוי עריות‪ ,‬וגם המאויים בכך שאם לא יבעל יהרג‬ ‫אלא לדעת‪.‬‬
‫הוא אינו אנוס אלא תמיד גילוי עריות נעשה מרצון‪,‬‬
‫ממילא אין צורך ללמוד מפסוק לאסור אונס בגילוי‬ ‫אין אונס לערוה‬
‫עריות‪ ,‬ומדוע הגמרא שואלת מנין שהנאנס על גילוי‬
‫דברי הרמב"ם מושתתים על המבואר ביבמות‬
‫עריות יהרג ואל יעבור‪.‬‬ ‫(דף נ"ג עמוד ב') "והאמר רבא אין אונס לערוה‪ ,‬לפי‬
‫שאין קישוי אלא לדעת"‪ ,‬רבא קובע שאין אפשרות‬
‫שני היתרים‬ ‫לבעול רק בגלל אונס‪ ,‬ובהכרח שהיה לבועל גם‬
‫רצון‪ ,‬ולאור זאת קבע הרמב"ם שמי שאנסו אותו‬
‫וביאר הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל (ברכת‬ ‫לבעול והוא עבר ולא נהרג‪ ,‬אם הוא עשה כן בעדים‬
‫שמואל כתובות סימן ז' אות ד') שישנם שני סוגי‬ ‫והתראה‪ ,‬בית דין יהרגו אותו‪ ,‬כי הרי בהכרח שהוא‬
‫היתרים לעבור איסור מחמת ההכרח‪ ,‬א‪ .‬היתר‬ ‫עשה זאת מרצון‪ ,‬כי הרי אין אפשרות לבעול אם‬
‫הנלמד מ"ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כ"ב כ"ו)‪,‬‬ ‫לא שהוא התרצה לכך*‪[ ,‬והארכנו בביאור דברי‬
‫שמשם למדים שכשם שהתורה פטרה את הנערה‬
‫מעונש מחמת שהיא היתה אנוסה‪ ,‬כך גם האנוס‬ ‫הרמב"ם בשריג ב' עלה ג']‪.‬‬

‫* וזאת למרות שהביאה היתה בכפיה‪ ,‬עיין בזה ריטב"א (יבמות דף נ"ג סוף עמוד ב')‪ ,‬ובחזון איש (אבן העזר סימן ל"ג)‪ ,‬ובשו"ת‬
‫אגרות משה (יורה דעה חלק א' סימן ע"ד)‪.‬‬