Page 99 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 99
מתנת גורלה משה צט
מגלה עתידות הפסוק העולה וללמוד מזה את הצפוי בעתיד ,וכמו
שמצינו ביאשיה שעשה מעשה על פי מה שמצא
והרמב"ם (שו"ת הרמב"ם סימן קע"ב) נשאל אודות שספר התורה היה גלול בפסוק המדבר אודות
חזן בית הכנסת שהיה עוסק לפרנסתו בגילוי
עתידות ,ודרכו היתה שהוא היה מסתובב בין הגלות.
הבתים הן של יהודים והן של נוכרים כשהוא
מבטיח שבתמורה לתשלום הגון הוא יעניק ולא לחינם טרח המהריק"ש למצוא בסיס
למשלם תחזיות לעתיד ,ולאחר שהיו מעבירים להיתר לחקור אחר העתידות על פי גורל באמצעות
אליו את התשלום הוא היה פותח בתנ"ך ועל פי פתיחת ספר ,וזאת מכיון שכמו שביארנו כל
הפסוקים שהופיעו בעמוד שהוא פתח הוא היה הגורלות שבתנ"ך אינם על חקר העתיד ,ורק הגורל
מבשר לשומע את העתיד להתרחש עמו ,ובאמת
פעמים שניחושיו היו מצליחים ,ואמנם אותו חזן הזה שעשה יאשיהו היה על חקר העתיד.
גרף קופה נאה מתחזיותיו ,אך חברי בית הכנסת
שבו הוא שימש כחזן לא היו מרוצים ממעלליו ,ולכן וכן מפורש בחולין (דף צ"ה עמוד ב') ששמואל
הם שיגרו לרמב"ם מכתב בכדי לקבל ממנו הוראה כשהיה רוצה לדעת האם לצאת לדרך או לא הוא
האם בגין מעלליו עליהם להעבירו מתפקידו כחזן היה בודק בספרא ,והיינו שהיה פותח ספר ולפי
בית הכנסת ,והרמב"ם השיב להם בקצרה ,שאמנם מה שהיה מוצא כתוב הוא היה נוהג למעשה ,וכתב
צריך למנוע ממנו להמשיך במעשיו כי יש בזה המהריק"ש שאכן כך הוא מנהג ישראל להתיר
חילול ה' ,אך אין סיבה להעביר אותו מתפקידו כחזן
לחקור את העתידות באמצעות פתיחת ספר.
בית הכנסת.
להיוועץ בתורה
בצנעה ולא בפרהסיא
ובילקוט שמעוני (משלי סימן תתק"ס) "אם בקשת
וכתב החיד"א בספר חיים שאל (חלק ב' סימן ל"ח ליטול עצה מן התורה הוי נוטל"[ ,וכעין זה בפרשת
אות מ"א) שמדברי הרמב"ם הללו משמע שאין ראוי האזינו "כי גוי אובד עצות המה" (דברים ל"ב כ"ח),
לעשות שימוש בתורה לצורך חקירת העתידות ,ואם ופירש רש"י (על פסוק מ"ג) "אבדו תורתי שהיא להם
כן דברי הרמב"ם סותרים את דברי הרב אליהו הכהן עצה נכונה"] ,וכתב בהגהות שיורי ברכה לחיד"א
זצ"ל (מחבר הספר שבט מוסר) שכתב שמותר להתייעץ (יורה דעה סימן קע"ט אות ו') שיתכן שבכלל זה גם לפתוח
עם התורה באמצעות פתיחת ספר .ומבאר החיד"א את הספר תורה ולראות פסוק מזדמן ועל פי מבדק
שאין סתירה בין דברי הרמב"ם לדברי השבט מוסר, זה ליטול עצה מהתורה כיצד לכלכל את צעדיך,
כי אמנם מותר להתייעץ עם התורה באמצעות ומוסיף החיד"א וכותב שהוא ראה קונטרס בכתב
פתיחת הספר ,אך כל זה דווקא בינו לבין עצמו ,אבל ידו של הרב אליהו הכהן זצ"ל (מחבר הספר שבט מוסר)
לילך מבית לבית ולעשות כן בפרהסיא בזה יש חשש שכתב "קבלתי מרבותיי שכשהיו רוצים לעשות איזה
חילול השם ,ולכן הרמב"ם הורה שמן הראוי שחזן דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו ,היו נוטלים
בית הכנסת ימנע מלהסתובב בין הבתים ולנסות חומש או ארבעה ועשרים [דהיינו תנ"ך] ,והיו פותחים
אותו ורואים בראש הדף מה פסוק היה מוצא ,וכפי
מה שמראה היו עושים ,ונמצא שהיו מתייעצים עם
התורה כדת מה לעשות בכל ענייניהם".
