Page 95 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה צה‬

‫וחמשה משבט זה הריני מטיל קנאה בין השבטים‪,‬‬ ‫לפניו‪ ,‬וקלפי של שבטים‪ ,‬וקלפי של תחומין מונחין‬
‫מה עשה בירר ששה ששה [מכל שבט‪ ,‬כך שבסך‬ ‫לפניו‪ ,‬והיה מכוין ברוח הקדש ואומר‪ ,‬זבולן עולה‪,‬‬
‫הכל היו שם שבעים ושנים זקנים]‪ ,‬והביא שבעים‬ ‫תחום עכו עולה עמו‪ ,‬טרף בקלפי של שבטים ועלה‬
‫ושנים פיתקין‪ ,‬על שבעים כתב זקן ושנים הניח חלק‪,‬‬ ‫בידו זבולן‪ ,‬טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום‬
‫בללן ונתנן בקלפי‪ ,‬אמר להם בואו וטלו פיתקיכם‪ ,‬כל‬ ‫עכו‪ ,‬וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר‪ ,‬נפתלי עולה‪,‬‬
‫מי שעלה בידו זקן אמר כבר קידשך שמים‪ ,‬מי שעלה‬ ‫ותחום גינוסר עולה עמו‪ ,‬טרף בקלפי של שבטים‬
‫בידו חלק‪ ,‬אמר המקום לא חפץ בך‪ ,‬אני מה אעשה‬ ‫ועלה בידו נפתלי‪ ,‬טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו‬
‫תחום גינוסר‪ ,‬וכן כל שבט ושבט"‪ ,‬ומכאן למדו גם‬
‫לך"‪ ,‬והובא בקצרה ברש"י (במדבר י"א כ"ו)‪.‬‬ ‫לענין חלוקת היורשים שניתן לקבוע את הסדרי‬
‫החלוקה באמצעות הטלת גורלות (בבא בתרא דף‬
‫פדיון בכורים‬ ‫ק"ו עמוד ב')‪ ,‬ועיין בנתיבות המשפט (סימן קנ"ד ס"ק ו')‬
‫שכתב שמאחר והמקור לגורל הוא חלוקת הארץ‪,‬‬
‫עוד שם בגמרא "כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר‬ ‫על כן לא ניתן לכפות הסדר ממוני באמצעות‬
‫ג' מ"ז) 'ולקחת חמשת חמשת שקלים לגולגולת'‬ ‫הגורל אלא רק כאשר מבצעים חלוקה בבעלות על‬
‫אמר משה כיצד אעשה להן לישראל‪ ,‬אם אומר‬ ‫הנכסים‪ ,‬אבל כשהנידון הוא חלוקת זכויות בנכס‬
‫לו תן לי פדיונך וצא‪ ,‬יאמר לי כבר פדאני בן לוי‪,‬‬ ‫וכגון מי זכאי לפתוח לחצר המשותפת פתח או‬
‫[כי כשהבכורים נפסלו לעבודת הקרבנות ותחתם‬ ‫חלון וכדומה‪ ,‬בכגון זאת מאחר שאין זה כחלוקת‬
‫התקדשו הלווים היו באותה העת בעם ישראל‬ ‫הארץ ממילא לא ניתן לכפות לעשותה באמצעות‬
‫עשרים ושנים אלף ומאתים שבעים ושלשה‬
‫בכורים‪ ,‬ומנגד היו רק עשרים ושנים אלף לווים‪,‬‬ ‫גורל‪.‬‬
‫נמצא שלמאתיים שבעים ושלושה בכורים לא‬
‫היה תחתם לווים והם היו צריכים לפדות את‬ ‫שבעים זקנים‬
‫עצמם בחמשת שקלים‪ ,‬ומשה רבינו לא היה יכול‬
‫להכריע על מי מבין הבכורים יהיה מוטל לפדות‬ ‫וכמו כן בהלכה ובספרי הפוסקים מובא על‬
‫את עצמו בחמשת שקלים]‪ ,‬מה עשה הביא עשרים‬ ‫פשרות רבות בדיני ממונות שהתבצעו באמצעות‬
‫ושנים אלפים פיתקין וכתב עליהן בן לוי‪ ,‬ועל שלשה‬ ‫הגורל‪ ,‬ואמנם לא רק פשרות בענייני ממון נעשו‬
‫ושבעים ומאתים כתב עליהן חמשה שקלים‪ ,‬בללן‬ ‫באמצעות הגורל אלא במקרים רבים כאשר לא‬
‫ונתנן בקלפי‪ ,‬אמר להן טלו פיתקיכם‪ ,‬מי שעלה בידו‬ ‫היה אפשרות להכריע את מי להעדיף עשו זאת‬
‫בן לוי אמר לו כבר פדאך בן לוי‪ ,‬מי שעלה בידו‬ ‫באמצעות הגורל‪ ,‬וכדברי הגמרא (סנהדרין דף י"ז עמוד‬
‫א') "ת''ר 'וישארו שני אנשים במחנה' (במדבר י"א‬
‫חמשת שקלים‪ ,‬אמר לו תן פדיונך וצא"‪.‬‬ ‫כ"ו) יש אומרים בקלפי נשתיירו‪ ,‬שבשעה שאמר לו‬
‫הקב''ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל‪,‬‬
‫שעיר לעזאזל‬ ‫אמר משה כיצד אעשה אברור ששה מכל שבט ושבט‬
‫נמצאו שנים יתירים‪ ,‬אברור חמשה חמשה מכל שבט‬
‫גורל מפורסם נוסף הוא הגורל שהיה נערך מידי‬ ‫ושבט נמצאו עשרה חסרים‪ ,‬אברור ששה משבט זה‬
‫שנה בשנה ביום הכיפורים בבית המקדש בכדי‬
‫להחליט מבין שני השעירים מי לה' ומי לעזאזל‬